פרשת בראשית – משמעות בגדי האדם הראשון

ברוך ה' אנו זוכים להתחיל מבראשית.

לאחר שאדם וחווה אוכלים מעץ הדעת, הקב"ה מעניש אותם בעונשים חמורים. בבסיס העונשים עומדים שני עקרונות יסוד:

  1. מגמת העונשים הניתנים על ידי הקב"ה היא להביא לתיקון.
  2. כל תהליך גדול, כמו גירוש האדם מגן העדן וירידתו לעולם, איננו נובע מחטא מיקרי אלא הוא תהליך לתיקון העולם על ידי האדם. החטא מבטא חסרון שקיים, וממילא האדם נופל בו. ותפקיד האדם הוא לתקנן ולרומם את העולם מהחסרון.

הביטוי לשני עקרונות יסוד אלו הוא שבסוף העונשים שניתנים לאדם וחווה, הקב"ה מצייד אותם בכותנות עור:

"ויעש ה' אלוקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם"

כשהאדם הראשון משולח מגן עדן ויורד לעולם הזה, הוא מקבל תפקיד מורכב: לבטא את הנשמה בתוך עולם החומר, לחשוף את הרוחניות בתוך הגשמיות. וזהו עניינו של הבגד, של הלבוש – לבטא רעיון-ערך במציאות.

המדרש משווה בין בגדי האדם הראשון לבגדי הכהונה: (אגדת בראשית מג):

…כך שנו רבותינו, עד שלא הוקם המשכן היו הבהמות כשרות, והעבודה תלויה בבכורות, אדם הראשון שהיה בכור לעולם, לבש תחילה בגדי כהונה, שנאמר: "ויעש ה' אלוקים לאדם ולאשתו כותנות עור וילבישם", וכתיב "כותנות בד קדש ילבש"…

ועוד כותב המדרש  (ב"ר כ, יב):

"ויעש ה' אלוקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם", בתורתו של ר' מאיר מצאו כתוב: "כתנות אור".

מתורתו של רבי מאיר ניתן להבין, שבבגדי אדם הראשון היה עומק נוסף. אלו לא היו אלו רק בגדים שנועדו לכסות את עורו, אלא בגדים שמגלים את אורו הגדול של אדם הראשון. הקב"ה הלביש את אדם הראשון בבגדים שמופיעים את האור הגדול שלו. עוצמותיו של אדם הראשון הופיעו דרך הבגדים.
נראה שזהו עומק הלימוד בגזרה שווה מבגדי כהונה לבגדי אדם הראשון. הכתונת שנאמרה אצל אדם הראשון היא הכתונת המוזכרת בבגדי כהונה. הבגד שהופיע בעקבות חטאו של אדם הראשון, לא היה רק ירידה ונפילה של האדם. כבר בעומק החטא מתחילה העלייה, מתחיל להפציע אורו של אדם הראשון, על ידי הבגדים.

הכתונת לא באה להסתיר, לדכא ולכבות את האור. אדרבה, הקב"ה עשה לאדם את הבגדים, ובעומק הדברים תפקידו של הלבוש הוא לגלות את האור, להוציא מהכוח אל הפועל את הכוחות והקדושה שיש באדם.

מבט זה על הבגדים הוא זה שהוליד את היחס לבגדי הכהונה, ולבגדים נוספים שיש בהם מעלה מיוחדת כדוגמת בגדי תלמיד חכם, בגדי שבת ויום טוב ועוד. הלכות רבות ביחס לבגדים נובעות מההבנה שהבגדים מגלים, ולא רק מכסים. בגדי שבת מגלים את קדושת השבת וכבודה, ובגדי יום טוב מגלים את מעלתו של יום טוב והשמחה המיוחדת בו.

רבי מאיר ראה את היחס הזה לבגדים כבר בבגדי אדם הראשון. כבר אז היה בבגדים בחינה של גילוי האור, ולא כיסוי והסתרת האור.

הקב"ה נותן לאדם וחווה מתנה אדירה, יכולת לגלות ולחשוף את הפנימיות. הוא גם נותן להם את תפקידם בעולם – להביא לידי ביטוי ממשי וחומרי את האידאלים והערכים, כאשר כל מעשה וכל יצירה הם לבוש לערך ולאידאל. וזה תפקידנו בעולם.

ברור שיש בכך גם סכנה – עלול להיות ניתוק וניכור בין הפנים לחוץ. בגד – יכול להיות בגידה. בגד, בלי האל"ף, יכול להיות בלי האמונה, בלי האמון. ה'מעיל' יכול להיות מעילה. אבל תפקידנו להפוך את העור לאור. זה מורכב וקשה אבל זה יעודנו.

יהי רצון שנזכה להפוך את העור לאור, ללבוש את הלבושים הנכונים שמבטאים את האמונה והקדושה שלנו.

 

כתבות נוספות באתר:

הרב גור

פרשת וירא – צחוק עשה לי אלוקים

בפרשת השבוע אנו מתבשרים על לידתו הפלאית של יצחק אבינו. יצחק נקרא בשמו על שם הצחוק, מדוע מהותי כל כך לקרוא ליצחק

הרב גור

פרשת לך לך – לצאת מכל ההשפעות החיצוניות

הדיבור הראשון ליהודי הראשון, אברהם אבינו, היה "לך לך". הכוונה באמירה זו היא לצאת מכל ההשפעות החיצוניות: מהארץ, מהמולדת, ואפילו מבית האב,

הרב גור

פרשת נח – אחדות מול אחידות

בפרשת השבוע אנו לומדים על חורבן העולם, על המבול. הספורנו מבאר שהעונש של המבול הוא תוצאה מתבקשת של הנהגת האנושות, האנושות במעשיה

שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן