חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

הבן האמיתי – דבר תורה לפרשת נח

אמר היהודי הקדוש:

בנוהג שבעולם, כל אחד מבני האדם אומר: כל יגיעותי ועסקי עלי ארץ הם עבור בני להספיק לו לתורה ויראת שמים.
וכאשר נתגדל הבן הזה הוא שוכח למה ועל מה היה מייגע אביו עבורו וגדלו לתורה ומעשים טובים, ואומר גם הוא כן שכל עמלו ויגיעו הוא עבור בנו שיהיה תלמיד חכם ועובד ה'. וכן הוא מנהגי בני אדם, בעוונותינו הרבים, דור אחר דור.
ואמר היהודי: מתי אזכה לראות זה הבן האמיתי?
ועל זה העידה התורה: "אלה תולדות נח נח", שלא עזב עצמו לפעול ולייגע עבור בניו, אך הוא בעצמו היה הבן האמיתי והיה עובד השי"ת.

האדם יוצא לעבודתו עדי ערב, להביא טרף לביתו, יום אחרי יום, שנה אחרי שנה. יוצא לעבודה, חוסך פרוטה לפרוטה. והכל למען המטרה הגדולה – לחינוך הבנים, כמובן, שיהיו תלמידי חכמים, עוסקים בתורה. הרי זו מצוה חשובה מאין כמותה. מה לא יעשה היהודי על מנת שבנו מחמדו יזכה למה שהוא עצמו לא זכה? ומשום כך, מה לעשות, איננו יכול ללמוד תורה כפי שהיה רוצה. עול הפרנסה כבד, ובערב, עת הוא חוזר מעבודתו והוא עייף, הוא אומר לעצמו, אוכל קמעא, אשתה קמעא, אנוח קמעא, בין כה וכה, נעשית השעה מאוחרת והוא עולה על משכבו לאזור כוחות ליום החדש.

היהודי הקדוש, בבדיחות, מציין כאן נקודה כואבת ומציקה. עולם כמנהגו נוהג, ואף הבן יחזור על מעשי האב, יצא לעבודתו עדי ערב, ותורה יושבת לה בקרן זוית, וצועקת ללא קול, מה יהא עליה? האם, למענך ולמען בנך, לא ראוי היה שתקבע שעות רבות יותר ללימוד התורה? אולי אפילו תקבע עם בנך לימוד יומי קצר? והאם לאחר לימודיך בישיבה, קבעת זמן ללימוד איכותי? תנ"ך, ש"ס, הלכה, אגדה וחסידות, פנימיות התורה ואמונה – כל אלו מצפים ומחכים לאותו "בן אמיתי" שכבר יפתח ויעיין בהם.

בן אחר בן רודפים אחר פרנסתם, ואותו הבן, שמלא בתורה, יראת שמים, מעשים טובים – אייהו? רוצה אני כבר לראותו, מבקש היהודי הקדוש.

מנח, אנו למדים, שיש לדאוג קודם כל לעצמך, מבחינה רוחנית, כמובן. "אלה תולדות נח" מיהם תולדותיו? "נח" עצמו. אני מייצר את התולדות שלי, קודם כל בכך שאני דואג לעצמי, ללימוד תורה עמוק ורב, ליראת שמים בכל עיסוקי ומהלכי, במעשים טובים מעבר לעבודתי. מעתה, גם ילדי, בעזרת ה' יהיו אף הם כאלה.

בהלצה, ובכאב רב, מבקש היהודי הקדוש: אנא, יהודים, הפסיקו לתרץ תירוצים ולתלות את עצלנותכם בדאגה לבנכם.

"וזכינו לגדל בנים ובני בנים חכמים ונבונים, אוהבי ה', יראי אלוקים, זרע קודש, אנשי אמת, בה' דבקים, ומאירים את העולם בתורה ומעשים טובים ובכל מלאכת עבודת הבורא" – הבקשה על בנינו היקרים חשובה ומרגשת, ואפשר גם להתנדנד ולעצום עיניים בעת ששרים את הלחן המרטיט (בהגיה מלעילית, כיאה לאנשי תורה), אך לשם כך נדרשים גם ההורים להשקיע בפיתוח עולמם הרוחני. וזכינו להמשיך ולגדל את עצמינו בתורתנו הקדושה בלימוד עמוק, חשוב ומשמח.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן