חיפוש

שאל את הרב

חיפוש שאלה מתוך המאגר

חיפוש שאלות ותשובות במערכת

השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת

לפי נושא

2 שאלות

שאלה

כבוד הרב, 1. ברוך השם השעה נולד לאישתי ילד רביעי. עכשיו שיש 4 ילדים אני מוצא את עצמי מטפל בילדים יותר ויותר. השאלה אם הפטור לנשים מתפילה של עוסק במצווה פטור מן המצוות תופס גם לחיוב של גברים לתפילה וגם לשאר חיובים כמו ברכת המזון או נטילת ידיים על לחם. 2. בנושא של טהרת המשפחה, למדנו בפניני הלכה של טהרת המשפחה שבמקרה של הווסת של אישה ארוך יותר מ32 ימים שהאישה לא תהי חייבת בדינים של וסת החודש ובווסת העונה וישאר לה רק וסת הפלגה. אישתי לא חושבת שזה נכון לאחר שלימדו אותה אחרת השאלה אם אפשר להגיד לה לנהוג כך לכתחילה לפי רוב פוסקים של ימינו?

תשובה

  1. לא. הקולא לנשים היא רק בתפילה והיא בנויה על כך שמעיקר הדין הן יכולות להסתפק בברכות השחר וברכות התורה. על גבי זה צרפו את שאר הסברות להקל עליהן.

2. בעבר היה ברור שהבעל קובע בענייני הלכה. אבל כיום שנשים ב\"ה יותר חכמניות, מי שיודעת יפה הלכה, ובמיוחד בהלכות נידה שהתורה וחכמים נתנו להן את האחריות, יש מקום לתת להן את הכבוד להחליט, ובלבד שהיא הולכת על פי רב אחד, ויודעת היטב את כל ההלכות, כך ששיקול הדעת שלה יותר מדוייק. אני מציע שתלמדו יחד את הסוגיה ותחליטו. כך הוא מהלך הסוגיה בקצרה:

וסת חצי קבוע.

בסימן קפו,ג מבואר שאישה שרגילה לראות דוקא בזמנים מסויימים, כגון בין 25 ל 30 יום, יש לה וסת קבוע לגבי הימים (לפני ואחרי) שלא רגילה לראות בהם. ולכן בימים אלו אינה צריכה לעשות בדיקות של לפני ואחרי התשמיש כדי לוודא שאינה רואה מחמת תשמיש.

ונחלקו הפוסקים האם אפשר להשליך את הדברים גם לגבי פרישה, האם אישה שרגילה לראות אחר ל\' יום צריכה לחוש לעונ\"ב ויום החודש:

ריטב\"א,מהרי\"ל– כיון שהוחזקה שלא תראה ביום השלושים, אינה צריכה לחוש לעונ\"ב. וכ\"מ ברשב\"א ובלבוש. וכ\"פ טהר\"י,מלבו\"ט,אג\"מ,טה\"ב לגבי עונ\"ב. וכ\"פ דרכ\"ט (דוקא שרגילה לראות אחר 31 יום), והוסיף שה\"ה ליום החודש.

בי\"ו – חוששת ליום השלושים מדין עונ\"ב, משום שחמור דין זה מדין בדיקת רואה מחמת תשמיש שרבים הראשונים שסוברים שא\"צ כלל לבדוק. וכ\"פ חוו\"ד,סד\"ט,ערוה\"ש,שועה\"ר ועוד. וכ\"פ המנחת יצחק,הרב בן ציון אבא שאול,שבט הלוי.

למעשה – לפי כללי הפסיקה שספק דרבנן לקולא, וכיון שכיום נשים רבות כלל לא רואות בימים שהן פורשות בהן (שלושים, חודש, הפלגה), יד המקלים על העליונה, ולכן אישה שרגילה לראות לאחר 31 ימים מראייתה הקודמת, אינה צריכה לחשוש כלל שתראה בעונ\"ב או ביום החודש, שכן על פי דיני קביעת ווסת יש לאישה זו ווסת קבוע לגבי אותם ימים שיודעת שלא תראה בהם.

מזל טוב. שתזכו לגדל את כל ילדיכם בנחת ובשמחה. אל תשכח לתת לאשתך הרבה מאוד זמן לישון בחודשיים הראשונים כדי להתאושש (פניני הלכה).

בברכה

אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

דילוג לתוכן