חיפוש שאלה מתוך המאגר
חיפוש שאלות ותשובות במערכת
השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת
אשה שהפילה עובר שאבריו עוד לא הספיקו להתרקם, היינו בתוך ארבעים יום מעת ההפריה, אינה נטמאת בטומאת לידה אלא רק בטומאת נידה. לפיכך, כשיפסיק הדימום תפסוק בטהרה, תספור שבעה נקיים ותטבול לטהרתה. אם ההפלה התרחשה לאחר שכבר התרקמו איבריו של העובר, כלומר, לאחר שהעובר הגיע למצב התפתחות של ארבעים יום מעת ההפריה, ההפלה מטמאת בטומאת לידה. אם העובר היה זכר טומאתה שבוע, ואם נקבה – שבועיים. כשיש ספק אם העובר נקבה, כפי שקורה פעמים רבות, טומאתה נמשכת שבועיים. ואזי, לכל המוקדם תפסוק בטהרה לאחר שבעה ימים, כדי שבפועל הטבילה תהיה לאחר שבועיים (שו\"ע קצד, ג). אמנם בדרך כלל לאחר הפלה בשלב כזה, הדימום נמשך יותר משבוע, כך שממילא אין אפשרות להיטהר לפני שיעברו שבועיים.[1] תינוק שנולד עם בעיות ונפטר בתוך שלושים יום מלידתו – יש אומרים שאין מצווה לקוברו, הואיל והוא נחשב נֵפֶל ואין מצווה לקבור נפלים (או\"ז, שו\"ע או\"ח תקכו, ט-י). ויש אומרים שמצווה לקבור נפלים, ואפילו אם העובר נולד כמה חודשים לפני זמנו, אם יש לו צורת אדם, מצווה לקוברו (מ\"א תקכו, כ; שואל ומשיב תליתאה א, טו). המנהג להחמיר ולקבור עובר שיש לו צורה על ידי ה\'חברה קדישא\' בלא שיתוף ההורים, כדי למנוע מהם צער מיותר.[2] דיני אבלות לא חלים על מות עוּברים, אולם האובדן עשוי להיות מלוּוה בצער גדול, ואזי על בני הזוג לברך: \"ברוך אתה ה\' אלוהינו מלך העולם דיין האמת\". ואפשר שאחד יברך והשני יענה אמן (עי\' פנה\"ל ברכות יז, ח). [1]. דין זה של ארבעים יום משמעותי לפדיון בכורות, כמבואר בפנה\"ל ליקוטים בענייני משפחה ט, ה. אם היולדת הפילה נפל שעוד לא הגיע לשלב של \'ריקום איברים\', ואחריו ילדה בן, הוא נחשב \'פֶּטֶר רחם\', וחייב בפדיון בכורות. ריקום איברים מתחיל לאחר ארבעים יום לעיבור (שו\"ע יו\"ד שה, כג). אמנם גם אם ההפלה ארעה לאחר ארבעים יום, לא ברור שהגיע לריקום איברים, מפני שפעמים רבות העובר מפסיק להתפתח לפני יום הארבעים וההפלה מתרחשת לאחר יום הארבעים. לפיכך, אשה שהפילה את עוברה הראשון לאחר יום הארבעים, תברר אצל הרופא מה היה מצב העובר, האם הגיע לשלב ההתפתחות של ארבעים ואחד יום. יש לשים לב, שחישוב גיל ההיריון המקובל כיום במרפאות כולל גם כשבועיים לפני תחילת ההיריון, ואילו החישוב הקובע להלכה מתחיל מהחיבור שבו התרחשה ההפריה, היינו החיבור שבין הזרע לביצית. כיוון שלא תמיד יודעים מתי היתה ההפריה, יש אומרים שמחשבים לפי יום הטבילה, שכן פעמים רבות ההפריה סמוכה לליל הטבילה (דרכי טהרה יא, יז). אמנם כאשר ניתן לדעת מתי היתה ההפריה, יש ללכת על פיה. [2]. נוהגים שאנשי ה\'חברה קדישא\' קוראים לנפל שם לפני הקבורה, כדי שירחמו עליו מן השמים ויקום בתחיית המתים. ואם ההורים רוצים, יקראו לעובר שם בעצמם. אם הנפל זכר – מלים אותו בלי ברכה (שו\"ע יו\"ד רסג, ה; שנג, ו; גשר החיים ח\"א טז, ג). כאשר ההורים מבקשים להשתתף בקבורה, יש רבנים שמורים ל\'חברה קדישא\' שלא לשתפם וכפי המנהג בעבר, וזאת על פי ניסיון של דורות, שמוטב להורים שלא לעסוק בקבורת העובר כדי שיוכלו להמשיך הלאה בחייהם בלא להתבוסס במחשבות של כאב ואובדן. מנגד, יש אומרים שנכון לאפשר להורים להשתתף בהלוויית עוברם כפי רצונם, כדי שיוכלו לעכל את הצער ולהתאבל, ומתוך כך לחזור לחיים (כפי שביאר הרב אברהם סתיו בספרו \'כחלום יעוף\' עמ\' 39-45, ובכל ספרו נטה להרחיב בביטויי צער ואבלות על עובר). מחבר התשובה: הרב אורן מצא פניני הלכה זמנים פרק טז (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה): מנהג רוב ישראל לקיים את סעודת הפורים אחר הצהרים, אחר תפילת מנחה. מפני שעד הצהרים עוסקים במשלוח מנות איש לרעהו ובמתנות לאביונים, ומהדרים בהבעת אהבה וידידות כלפי בני המשפחה והחברים. ובצהרים, נכון להקדים להתפלל מנחה לפני הסעודה, שאם יתחילו בסעודה לפני שיתפללו מנחה, יש חשש שלא יוכלו להתפלל אח"כ מנחה מפני השיכרות. ויש מאחרים מאוד ומתחילים את הסעודה סמוך לשקיעת החמה, ואת רוב הסעודה מקיימים בלילה. ורבים הקשו עליהם, שהרי המצווה לקיים את הסעודה בפורים, ואילו אחר צאת הכוכבים כבר מתחיל היום הבא. ויש שהשיבו שהכל הולך אחר ההתחלה, וכיוון שהתחילו את הסעודה בפורים, גם ההמשך שבלילה נחשב לסעודת פורים. וכן הדין לעניין ברכת המזון, שאם התחילו את הסעודה ביום וסיימוה מאוחר בלילה, אומרים 'על הנסים' בברכת המזון. ועוד, שגם במוצאי פורים של י"ד עדיין ראוי לשמוח, שאז מתחיל פורים של מוקפים. אולם לכתחילה נכון להתחיל את הסעודה בעוד היום גדול, ואם ימשיכו בסעודה גם אחר צאת הכוכבים, לא יפסידו, מפני שאת עיקר הסעודה קיימו ביום. ויש אומרים, שעדיף להזדרז ולקיים את הסעודה בבוקר, וכך גם מי שישתכר יוכל להתפכח מיינו עד מנחה. אבל המנהג הרווח לקיים את הסעודה אחר הצהרים.[1] טוב לעסוק בתורה לפני הסעודה, שנאמר (אסתר ח, טז): "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה", דרשו חכמים: אורה היא תורה, ומתוך לימוד התורה אפשר להגיע לשמחה השלימה (רמ"א תרצה, ב). מי שיודע שאם ישתכר ייתכן שלא יוכל אח"כ להתפלל מנחה או ערבית, לדעת רבים לא ישתכר (ח"א, באו"ה). אולם מרן הרב קוק זצ"ל כתב, שהשותה בפורים הרי הוא עוסק במצווה, והעוסק במצווה אחת פטור ממצווה אחרת (אורח משפט השמטות ז). [1]. ההסבר למנהג המתחילים לסעוד סמוך לשקיעה מובא בתה"ד קמ, אמנם רבותיו והוא נהגו לסעוד בשחרית. והשל"ה עודד לקיים את הסעודה דווקא בבוקר, וכך נהג הגר"א, וכך מנהג רש"ש עפ"י הקבלה (כה"ח כג). ורמ"א תרצה, ב, כתב עפ"י מהרי"ל, שעדיף לסעוד אחר מנחה גדולה, וכך ההדרכה המקובלת, וכן נוהגים רבים. ויש נוהגים להתחיל את הסעודה סמוך לערב, וגם בין האחרונים יש שנהגו כך. ואם הוא ליל ט"ו ממילא יש מצווה לשמוח בשני הימים (רמ"א תרצה, ב, ומ"ב טז). אולם גם בירושלים יש נוהגים להאריך בסעודה במוצאי פורים. והסברה שהכל הולך אחר ההתחלה. ועוד שעפ"י ר"ן אין איסור 'ולא יעבור' על מצוות המעשה של פורים, אלא רק על מקרא מגילה, ולכן בפורים המשולש מקיימים את הסעודה ביום ראשון שהוא ט"ז, ואם כן אפשר להמשיך במצוות הסעודה בלילה. מחבר התשובה: הרב אורן מצא 2024-03-18 13:56:07 אם יש בזה צד של פיקוח נפש, ואני מעריך שזו המציאות בבתי חולים – ודאי מותר. אם זה רק עניין של עזרה לחולים – גם מותר, שהרי אתה עונה לטלפון בשינוי, והתירו חכמים את איסוריהם במקום חולי. מחבר התשובה: הרב אורן מצא 2024-03-18 16:55:03 א. צריך להוציא אחד מהם ולשתול אותו במקום אחר. ב. לכתחילה לא מפרישים מהתלוש על המחובר. לכן צריך כל פעם להפריש מחדש בברכה, שכן על פי המבואר בפניני הלכה כשרות, כל המקומות בארץ ישראל שנמצאים בריבונות ישראל, חייבים בתרומות ומעשרות בלא שום ספק. ג. אכילה בחוץ בתוך הסלט ללא הפרשה אסורה. ההיתר הוא רק לקטוף ולאכול בכל פעם רק פרי אחד שנאכל בבת אחת, כגון ענב אחד או תאנה אחת. אבל אם יקטוף שני ענבים, או פרי שאין אוכלים אותו בבת אחת, כתפוח או תאנה גדולה, אסור לאכול מהם לפני הפרשת תרו"מ. מחבר התשובה: הרב אורן מצא 2024-03-14 13:37:31 באגרות משה אורח חיים חלק ה' כ, כג כתב שילך. ובחלק ד' כא, ב כתב בסוף התשובה להיפך מחבר התשובה: הרב אורן מצא 2024-03-15 05:49:25 אין לזה גדר מוחלט, אלא הכלל בזה הוא לפי איך שנוהגות הנשים הצנועות, כלומר לא פתוח מידי. מחבר התשובה: הרב אורן מצא 2024-03-17 11:14:40הפלה
שאלה
אני בשבוע 17 להריון. עשיתי היום סקירת מערכות מוקדמת והרופא לא מצא דופק ותנועות. הוא מדד את העובר והעריך שהוא בגודל שבוע 15, משקל 100 גרם.
להערכתו העובר הפסיק לחיות לפני שבוע-שבוע וחצי.
שאלתי-
האם לאחר גרידה יש להמשיך לספור חמישה ימים לפני שבעה נקיים? או שמספיק לנקות את המקום ולעשות הפסק?
האם צריך לקבור את העובר? איך להתייחס אליו?
יש עוד הלכות והדרכות תורניות שחשוב שאדע במצבי?
תשובה
דינך מובא בספרו של הרב מלמד פניני הלכה טהרת המשפחה פרק ט סעיף י (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):
י – לאחר הפלה
שאלות אחרונות
פורים
שלום !
מהו טווח השעות של סעודת פורים ? האם ואיך קשור לשעות של מנחה גדולה ?
במידה ומשנה, אנחנו אשכנזים נוסח ספרד.
תודה, פורים שמח !
נפתלי
052-5773565
יג – זמן הסעודה
עניה לטלפון בשבת
שלום הרב.
אני עובד בבית חולים ככח עזר, ואני עושה משמרות גם בשבת (אני מגיע ברגל לבית החולים).
ריציתי לדעת האם מותר לי לענות לשיחת טלפון בשבת מהאחראית שלי במקרה שיש לה פאנצ'ר (חסר איש צוות בגלל בלת"ם) כדי לקרוא לי לבוא למשמרת בשבת?
כלאיים
שתלתי חסה באדנית והשתמשתי באדמה מקומפוסטר שלי. לאחר השקיה יצרו נבטים של דלורית ועגבניות ליד החסה , ממש אחד ליד השני,כנראה מגרעינים שהיו באדמה מהקופוסטר. העברתי את החסה למקום אחר, אך עדיין נשארו עגבניות ודלורית במרחק של סנטימטר אחד מהשני. מה עושים?
ועוד שאלה, יש לי בגינה שום, תרד, פטרוזיליה בכמויות קטנות ואני אוהבת לקטף כל יום מעט. כל יום צריך להפריש תרומות ומעשרות מחדש? אני גרה באזור בו הברכה היא בספק, אשל הנשיא, ליד באר שבע.
תודה רבה .
אם אני אוכלת בחוץ ומוסיפה עלים לסלט, אפשר בלי להפריש ?
פענוח ר"ת בספר
לא מבין את ההפניה שבסוגריים
העומד באמצע שמונה עשרה מאחרי הכהנים, לא ילך באמצע תפילתו לעמוד לפניהם. ונראה שיש להחשיבו כאנוס, ולכן הוא מתברך במקומו. וכפי שנוהגים החזנים, שגם כשהכהנים אחריהם אינם הולכים לעמוד לפניהם. ואף שההליכה אינה הפסקה גמורה, מ"מ בלא הכרח אין ללכת, ומסתבר שהחשיבום לאנוסים שמתברכים במקומם. (באג"מ או"ח ח"ה כ, כג, כתב שילך. ובח"ד כא, ב, כתב בסוף התשובה להיפך).
צניעות
רציתי לדעת עד איפה נחשב הצאור למקום מגולה ומאיפה אסור לראותו
אם אפשר בבקשה מקורות לעיון
תודה רבה פורים שמח