שאל את הרב

שאל את הרב

חיפוש שאלות ותשובות במערכת

השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת

ב:

שלח שאלה

Displaying 101 – 120 of 16051234567891011

ארבע כוסות

+

שלום וברכה הרב כותב שאם שכח להסב בארבע כוסות. לשוע יחזור בכולם. לרמא רק בכוס שניה. מה לגבי ברכה ?

על זה בדיוק מוסבת המחלוקת – האם צריך לברך על שתיית כוס נוספת. לכן למעשה: שתה אחת מארבע כוסות בלא הסבה, ולא קשה לו לשתות כוס נוספת: למנהג יוצאי ספרד, יחזור לשתות בהסבה בלי ברכה. ולמנהג יוצאי אשכנז, רק בכוס השנייה יחזור לשתות בהסבה בלי ברכה, אבל בשאר הכוסות לא ישתה שוב, כדי שלא יראה כמוסיף על ארבע כוסות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-03-23 20:37:07

הכשרת רשת לחציצה בפלטה

+

איך מכשירים רשת ששמים על הפלטה ומניחים עליה סירים?

בתוך התנור

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-03-23 10:55:13

הכשרת מחבת בציפוי שיש

+

האם ניתן להכשיר לפסח מחבת בציפוי שיד?

אם השתמשת במחבת זו לחמץ ללא נוזל, לכתחילה מחמירים ולא מכשירים אותה לפסח כיון שצריכה ליבון חמור, והיא תינזק בליבון כזה. אמנם אם אין לך כלי אחר לפסח, אפשר להקל וללבן אותה בחום הכי גבוה שהשתמשת בה. כלומר לשים אותה על אש הגז הכי גדולה עם מכסה למשך כ10-15 דקות. כך מובא בפניני הלכה פסח י, ה לגבי תבנית אפיה ובפרק יא, ח לגבי מחבת טפלון.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-03-22 21:35:22

ארבע כוסות

+

שלום וברכה הרב כותב שמי ששכח להסב בארבע כוסות – לרמא יחזור וישתה רק כוס 2. ברמא כתוב שחוזר גם בכוס ראשונה…

בהערה 6 שלח לעיין לגבי כוס ראשונה במ"ב תעב, כא.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-03-22 14:01:31

קטניות בפסח

+

שלום וברכה דעת הרב אליעזר מלמד בנושא אכילת קטניות בפסח היום (מתוך פניני הלכה) היא שאין לאכול קטניות מחשש של עירוב חמץ בקטניות. מנגד הרב כותב באותו המקום שכל אחד ינהג כמנהג אבותיו ואדם שאביו נוהג לאכול קטניות בפסח יאכל גם הוא. תמוה איך ניתן לפסוק כנגד הטעם שהרב בעצמו הביא, האם לא חשוב לרב שכל יהודי לא יאכל חמץ בפסח? תודה

  1. גם הנוהגים לאכול חמץ בפסח, שהם חצי מעם ישראל, צריכים לוודא שאין בהם חמץ.
  2. חשש הימצאות חמץ אינו החשש היחיד כפי שמופיע שם, ולכן גם כשאין חשש חמץ, כגון שאדם בדק את האורז היטב, מנהג אשכנזים לאסור.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-03-22 10:50:00

תנור חמץ בפסח

+

שלום, קבלתי תשובה בנוגע להכשרת תנור לפסח, אבל לא צויינו מקורות. אשמח לקבלם. כתבתם: "1. אין איסור אחשביה בפירור שאולי נמצא ויש לו טעם פגום. "2. אשכנזים יכולים לכתחילה להכשיר פלסטיק וזכוכית כמובא שם לקראת סוף הפרק. 3.מה שנופל על דופן התנור שלא במתכוון ודאי לא נחשב לרוב תשמישו." 1. אמנם מצאתי כן במ"ב (תמ"ב ס"ק מ"ג), אבל עדיין לא התייחסתם לטענה שאין אפשרות להגיע אל כל הפירורים לפגמם, וממילא יש לחוש שיפול פירור ויאסור את כל התערובת אפילו באלף. 2. במהדורה שלפניי כתוב בדיוק להיפך, וז"ל:"ולמעשה (מודגש), האשכנזים נוהגים שלא להגעיל כלי זכוכית לפסח כדעת הרמ"א, ורק בשעת הדחק סומכים על הדעה המקילה". 3. האם רוב תשמישו נקבע ע"פ רוב התשמיש ממש או ע"פ רוב הבליעה? בתודה מראש וכל טוב

  1. לדעת הרב מלמד יש אפשרות להגיע לכל הפירורים, או על ידי הסרתם או על ידי פגימתם. לכן אין צורך לחוש לפירור שאולי יקפוץ מאיפשהו לתוך המאכל, שהרי גם אם יש פירור שלא הגיעו אליו בנקיון, סביר שהוא תקוע במקום שאין שום סיכוי שיגיע לתוך המאכל.

2. המהדורה הנכחית – "רבים מיוצאי ספרד נהגו כדעת המקילים להכשיר כלי זכוכית בשטיפה בלבד, ורבים מיוצאי אשכנז נהגו שלא להכשיר כלי זכוכית. אולם למעשה נראה שהעיקר כדעה האמצעית, לפיה דין כלי זכוכית כדין כלי מתכות, שהכשרתם בהגעלה. ומי שנהגו במשפחתו להקל, רשאי להמשיך במנהגם. ומי שנהגו במשפחתו להחמיר, ראוי שימשיך במנהגם." הסיבה לדבר היא שאנו יודעים כיום שגם המתכת וגם הזכוכית שלנו כלל אינם בולעים, וכפי שכתוב בפניני הלכה כשרות ב'.

3. על פי רוב התשמיש ממש, שהרי כלים שרוב תשמישם בצונן אינם בולעים, ולכן הכשרתם מדינא בצונן למרות שבלעו גם בחום. כמובא בפרק י הערה 5. הנקודה היא שקוראים גם לתשמיש בצונן סוג של בליעה, ולכן קראו גם לניקוי כלים אלו הכשרה.

לגבי מקורות – מחילה, ממש אין לי זמן לחפש מקורות, ולא לקיים דיון נוסף בנושא. יש שאלות רבות והזמן קצר. כדאי לך ללמוד את הדברים מהמהדורה החדשה שמובאת באתר של פניני הלכה, וכן מפניני הלכה כשרות ב' בפרק.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-03-21 21:00:35

מעבר בשדה

+

"כי תבוא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן:כי תבוא בקמת רעך וקטפת מלילות בידך וחרמש לא תניף על קמת רעך" (דברים,כג,פס' 25-26). האם מותר לחיילים העוברים במטע לקטוף פרי על מנת לאכול ( ולא על מנת לקחת ) והאם מותר לאדם עובר אורח לקטו, פרי בעוברו בשדה מבלי לקחת . ולא בהשגת גבול …

אסור לאף אחד לקחת פרי מתוך מטעו של אדם ללא רשותו. מה שמדובר בפסוקים אלו זה דווקא על פועלים שעובדים בשדה, כפי שביארה הגמרא:

כי תבא בכרם רעך – בפועל הכתוב מדבר ולא בכל אדם, בכרם רעך – מותר לך לאכול ולא בכרם של הקדש (וכן בכרם של גוי אין היתר לאכול, כ"פ הש"ך בסי' שלז, סק"א, וראה בחכמת שלמה שיש סייעתא לדבריו מהשטמ"ק בשם הריטב"א דגזל הגוי אסור, ותלוי בגירסת הגמרא). ואכלת – ולא מוצץ רק את מיץ הנעבים וזורק החרצנים. ענבים – ולא ענבים ודבר אחר, שלא יהיה אוכלם עם פת או מלח וזה יגרום לו לאכול הרבה. כנפשך – מה נפשך אם חסמת פטור, אף את הפועל אם חסמתו מלאכול פטור (פטור אבל אסור, ואין על כך מלקות, אבל בעל הבית החוסם את הפועל – עובר באיסור זה, וצריך לשלם לו לפי מה שהיה יכול לאכול. שו"ע שם ס"א וברמ"א). שבעך – דוקא לשובע ולא אכילה גסה. ואל כליך לא תתן – בשעה שאתה נותן לכליו של בעל הבית אתה אוכל, והיינו בשעת גמר מלאכה ולא שהפועל עסוק במלאכות אחרות לא בשעת קטיף. (וכן אסור לפועל לקחת כדי להאכיל את בני ביתו).

וכל פרטי דינים אלו נפסקו בשו"ע חו"מ (שלז, א, ב, יא – יד) ולכן פועל העושה מלאכה אצל בעל הבית בדבר המחובר לקרקע, כגון פירות וירקות ועובד בקטיף, מותר לפועל לאכול בשעת גמר מלאכה כגון שבוצר בענבים, מוסק בזיתים, אורה בתאנים, וגודר בתמרים, וכן בתלוש מן הקרקע קודם מלאכה המחייבת אותו במעשר, רשאי עדיין לאכול. אבל פועל המנכש עשבים או עודר בגפנים וכל מלאכה אחרת שאינה גמר מלאכה – אינו רשאי לאכול מפירות בעל הבית. וכל שכן פועל העובד בדברים שאינם גידולי קרקע כגון חליבה, או מפעלי מזון שונים, אלא אם כן מרשה לו בעל הבית, או שכך מנהג הפועלים. עיין בשו"ע בכל פרטי דינים אלו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-03-21 15:39:43

מכירת חמץ

+

שלום הרב אם אני נוהגת לאכול חמץ שנמכר בפסח מותר לי למכור אץ החמץ שבדירה (לסמןך עך המכירה של העמותה) ואז אחרי פסח לאכול ממנו? ואם החברות שלי עושות את זה האם מותר לי לאכול מהאוכל שלהם אחרי פסח?

מי שרוצה לסמוך לכתחילה על מכירת החמץ גם לגבי חמץ גמור ולא רק לגבי דברים שהם ספק חמץ, רשאי לעשות זאת, אף שהמנהג הרווח להחמיר כל עוד לא מדובר על הפסד משמעותי. ומכל מקום בוודאי שלאחר הפסח מותר לאכול חמץ שנמכר בפסח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-03-21 09:56:36

הכשרת מנגל חשמלי

+

בפנה"ל התייחס להכשרת מנגל של גז או גחלים (פסח, יא, ד) אך לא למנגל חשמלי. אני מניח שאת הרשת מכשירים כדרך שימושה – חיבור לחשמל עד שהיא מתלהטת – לכמה זמן? ומה לגבי התבנית למטה ששמים בה מים? האם גם היא נעשית מוכשרת בכך?

מנגל חשמלי בדרך כלל לא מגיע לחום מספיק כדי שיחשב ליבון חמור. ולכן אם היה עליו חמץ במשך השנה, לכתחילה יש להכשירו בליבון חמור, ואם הדבר לא אפשרי ניתן להכשיר על ידי הפעלתה למשך כחצי שעה מרגע ההפעלה (עיין פנה"ל פסח י, ה).

לגבי התבנית למטה, אם היא לא מתחממת כשמנגל עובד, לא ניתן להכשירה על ידי הפעלתו, אלא בהגעלה, כמו כל הכלים שבליעתם על ידי נוזל.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-03-21 04:18:41

פסח

+

מה עושים עם המגשים של כיסאות האוכל של התינוקות בפסח? אני מניחה שהיה עליהם אוכל חם במשך השנה. האם אפשר להשתמש בהם בפסח?

לא סביר שהיה עליהם אוכל רותח, זה מסוכן לתינוק, לכן מספיק לנקות. אם בכל זאת היה חמץ רותח, אפשר להכשיר בעירוי מים רותחים או לצפות בניילון נצמד.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-03-20 21:24:48

ממרח שוקולד לפסח קטניות

+

שלום, האם אשכנזים יכולים לאכול ממרח שוקולד שכתוב עליו "כשר לפסח לאוכלי קטניות"? תודה

על פי המבואר בפניני הלכה פסח בסוף הפרק העוסק בקטניות, כיון שהקטניות שם בטלות ברוב, השוקולד מותר גם לאשכנזים. מה גם שבדרך כלל בשוקולדים מדובר בשמני קטניות, שהם לדעת רבים כלל לא קטניות.

אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-03-18 12:48:28

עבודה בהשבחת מינים לא כשרים למאכל

+

שלום וברכה, ישנן תעשיות חקלאיות אשר כוללת בחלקן הגדול גידול של בעלי חיים שאינם כשרים למאכל. כחלק מהתעשיה, ישנם גם מרכזי מחקר ופיתוח שאינם מגדלים לשם מסחר ממש, אלא לשם השבחה של המינים הלא כשרים. שאלתי היא: א. האם מותר לעבוד כשכיר (להבדיל מבעלות על העסק) בגידול בעלי חיים שאינם טהורים למטרות מאכל? ב. האם מותר לעבוד כשכיר ולעסוק בהשבחת מינים במקום בו בעלי החיים המגודלים אינם בעצמם למטרת מאכל, אך ברור שהמטרה הסופית היא זן מושבח למטרות מאכל? תודה

א. אסור.

ב. מותר.

 

פניני הלכה כשרות ב' לז, י (ניתן לקרוא ישירות מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

מסחר במאכלים אסורים

אסור לישראל לסחור במאכלים שאסורים באכילה מהתורה, כגון נבלות וטריפות, וכן בשר של בהמות וחיות טמאות, וכן דגים טמאים או שרצים. אבל מותר לסחור במאכלים שאסורים באכילה מדברי חכמים, כמו חלב נוכרים ובישולי גויים.

כשם שאסור לסחור במאכלים שאסורים באכילה מהתורה, כך אסור לגדל בעלי חיים טמאים לצורך מאכל גויים. ומותר לסחור בבעלי חיים טמאים שלא נועדו לאכילה, כגון סוסים לרכיבה וחמורים למסע וכלב לשמירה או לשעשוע ודגים טמאים לנוי.

לרוב הראשונים איסור הסחורה מהתורה (תוס', רא"ש, רא"ה, ר"ן, רבינו ירוחם, אגודה, תשב"ץ, אור זרוע ועוד). ולראב"ד, רשב"א, תרוה"ד ומבי"ט, האיסור מדרבנן.

יש אוסרים לקנות מאכלים אסורים כדי להאכילם לפועלים נוכרים שלו (רמ"א קיז, א), ויש מתירים הואיל ואינו סוחר בהם ואינו מתעסק בהם אלא רק נותנם לפועלים לאכילה (ש"ך ג, פר"ח), ורבים נהגו להקל בזה (מהר"ם שיק קלו, חכ"א, חלק"ב י).

אמנם אם שחטו בהמה טהורה כדי לאוכלה ויצא שהיא נבילה או טריפה, מותר למוכרה… . וכן אם נזדמנו לאדם חיות טמאות, כגון שפרש רשתו ועלו בה חיות טמאות, מותר לו למוכרן לנוכרי בהקדם. וכן אם נוכרי חייב כסף לישראל, והחזיר לו דמי חובו במאכלים אסורים, אם יש חשש שאם לא יקבלם יפסיד את חובו, מותר לו לקבלם כדי להציל את ממונו, ויזדרז למוכרם לנוכרי.

כאשר מותר לישראל לסחור במאכלים אסורים שהזדמנו לו כדי למנוע הפסד כמבואר למעלה, יש אומרים שמותר לו למוכרם לחברו ישראל כדי שימכרם (ט"ז, רע"א). ויש אוסרים (ב"ח, ש"ך). ונראה שכאשר הישראל שהזדמנו לו המאכלים האסורים אינו יודע לסחור בהם, מותר לו למוכרם על ידי חברו (משיבת נפש יו"ד לט, כמובא בדרכי תשובה קיז, טו).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-03-18 09:08:05

האם מותר על פי ההלכה לשבת רגל על גבי רגל צמודות זו לזו?, האם אין בזה קושי אבר? וחשש הוצאת זרע לבטלה על ידי צורת ישיבה זו?

+

הכשרת מחבת לפסח

+

שלום הרב מחבת שברוב תשמישה טיגנו בה עם מעט מאוד שמן רק בכדי שהאוכל לא ידבק. האם מועיל להכשיר אותה בליבון קל ? או מועיל רק אם טיגנו עם הרבה שמן בכדי להוסיף לחלוחית במאכל ? אני פשוט לא מבין למה מתכוון הרב בספר כשמדבר על השמן… תודה

לדעת הרב כאשר שמים שמן במחבת, זה גם כדי להוסיף לחלוחית במאכל, לפחות ברוב תשמישו, לכן הכשרת מחבת שהשתמשו בה לחמץ במשך ימות שנה, בליבון קל על אש הגז. יש לציין שדין הכשרה לפסח קל במעט משאר ימות השנה, בגלל הסוברים שחמץ נחשב 'היתרא בלע'. ועיין עוד בסוגיה זו בפניני הלכה כשרות ב' פרק לג סעיף ח. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-03-15 22:00:01

Displaying 101 – 120 of 16051234567891011

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לרשימת התפוצה

דילוג לתוכן