שאל את הרב

שאל את הרב

חיפוש שאלות ותשובות במערכת

השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת

ב:

שלח שאלה

Displaying 21 – 40 of 16051234567

עיקר וטפל

+

בפניני הלכה ברכות עמוד 245 בדיני עיקר וטפל מובא שעל מרק ירקות יש ג' חילוקים: א) אם רובו הגדול של המרק נוזלים, ויש בו מעט מאוד ירקות, הם טפלים למרק, ומברך על המרק ‘שהכל’ ופוטר בברכתו את מעט הירקות שבו (שעה”צ רח, כז). ב) אם רובו נוזל ומיעוט חשוב ירקות, למרות שהירקות הם מיעוט, כיוון שיש להם חשיבות, אין כאן עיקר וטפל, וצריך לברך על המרק שתי ברכות, על הירקות ‘האדמה’, ועל הנוזלים ‘שהכל’. ג) אם קרוב לחצי מהמרק הוא ירקות, עד שברור לו שהם העיקר והנוזלים טפל, מברך על הירקות ‘האדמה’ ופוטר את הנוזלים (מ”ב רב, נד; רה, יג). אשמח לדעת מה המקור לחילוק השני שהרי במשנ"ב משמע שאם העיקר ירק אז המים טפלים ואם העיקר מים אז הירק טפל. בסימן קח ס"ק כ"ג כתוב:"אבל בשאר מינים כגון רעצק"ע גרויפי"ן שנעשים בריבוי מים שאינם ראוין לאכילה ורק לזופ"א מברך ברכה אחת שהכל דהגרויפי"ן נתבטלו לגבי המים" – משמע שאם אין במרק הזה מימד של אכילה אלא רק שתייה ברכתו שהכל גם על הירקות. ובסימן ק"ה ס"ק ט'- ר"ל שרוצה לגמוע המים לבד דאלו אם אוכלן עם הירק אין שייך שום ברכה על המים דנעשין טפלה לירק. בפשטות שאם יש כאן אכילה המים טפלים. לא מצינו במשנ"ב (לפחות אני) גדר כזה שמברך על הירקות וגם על המים אלא או העיקר הירק או העיקר המים במרק עם מיני מזונות כן מובא במשנ"ב דין כזה מפני חשיבות מיני מזונות גם בספר וזאת הברכה עמ' 119 מובא שני החילוקים שהבאתי ולא מובא החילוק האמצעי שמובא בפניני הלכה. אשמח לדעת את מקור החילוק ועל מה הוא מבוסס.

הרב כתב זאת על פי הכלל המבואר בסעיפים הראשונים של הפרק, שכאשר מדובר על תערובת של שני מאכלים שאוכלים אותם יחד אך אין עיקר ברור וטפל ברור, צריך לברך על שניהם. כיון שהכלל בזה ברור, הרב לא חיפש מישהו שיאמר זאת ספציפית לגבי מרק, אלא המקור הוא הפוסקים שאמרו את הכלל שנאמר לגבי מאכלים רבים. סביר שגם אמרו אותו על מרק, אך אין לי זמן לחפש זאת. אני מזכיר שהמדובר הוא במרק שטעם המים מאבקת מרק, אבל אם אין בו אבקת מרק, אלא מדובר במרק ירקות שעיקר טעמו בא מהירקות, אף שהטעימו במלח ופלפל, מברך על הירקות ופוטר את הנוזלים גם אם יש בו מעט ירקות והרבה נוזלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-06-08 08:48:30

ברכה בטעות על פחות מכביצה

+

אדם שהתכוון לאכול פחות מכביצה לחם ובטעות בירך על הנטילה, האם חייב כעת לאכול כביצה?

לא. קל וחומר  מאדם שנטל וחזר בו ולא רוצה לאכול לחם, שלא חייב לאכול לחם, כפי שכתב הריטב"א (בחידושיו לחולין קו:) – "הנוטל ידיו לאכילה ובירך על נטילת ידים, ואחר כך נמלך ולא אכל, אין בכך כלום, ואין מחייבין אותו לאכול כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה, שהרי בשעה שנטל ידיו, היה חייב לברך, שבאותה שעה היה בדעתו לאכול." אמנם כיון שיש חולקים, ובדרך כלל מי שכבר אכל כזית לחם, אין זו מעמסה גדולה שיאכל עוד כזית, כיון שמדובר על שיעור קטן מאוד, נכון לכתחילה לאכול לחם בשיעור כביצה, כמובא בהליכות עולם ח"א עמ' שטז.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-06-07 17:23:44

הפלה

+

שלום כבוד הרב. קראתי במאמרים שלכם על איסור הפלה אצל הגויים שהוא חמור ביותר . אני הפלתי 3 פעמים הריונות מכייוון שהם היו לא רצויים והיתי ילדה בת 20 לא נשואה וללא בן זוג. כמובן שרק היום בגיל 30 ההפלות לא מרפות ממני מהראש וזה מטריש אותי שהיתי כזאת מטומטמת ולא ידעתי גמה זה חמור. איזה תיקון יש לגויה שעשתה הפלות? מה אני יכולה לעשות שהשם יסלח לי . תודה רבה

קודם כל אני חייב לומר שעצם השאלה מאישה שאינה יהודייה מרגשת אותי מאוד. אף פעם לא קיבלתי שאלה כזו.

ביהדות כתוב הרבה על עשיית תשובה. והכלל הוא שבדבר שאדם נפל, בו הוא צריך לתקן. ולכן התיקון שלך הוא להקים משפחה לתפארת, להיות אישה טובה ואמא טובה לכמה ילדים שאת יכולה לגדל בשמחה ובחינוך טוב למצוות שגם גויים מחוייבים בהם וכמובן לדרך ארץ ומידות טובות. כמו כן, נכון שתתרמי מזמנך וכספך למקום שעוזר לנשים להחליט לא להפיל את עוברם מסיבות שאינן מותרות.

בברכה.

אורן מצא. רב בישיבת הר ברכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-06-07 16:22:21

שם השם, וברכת המזון

+

שלום רב. להלן מספר שאלות: 1. האם כשאני כותב למשל פרק א', פרק ב' וכו… כשזה פרק ה מותר לי לעשות את הסימן ' באות ה, כמו בשאר המקומות, כי הרי זה יצוג שם השם, וכן גם באות ד? 2. אם אכלתי למשל בשר, כשיעור ביצה, ואז נמלכתי, ואני רוצה לאכול לחם, האם אני צריך לברך בורא נפשות, או שאפשר לפטור בורא נפשות בברכת המזון. 3. אם למשל אכלתי פת הבאה בכסנין בשיעור נמוך מ216 גרם, ואז נמלכתי ואני רוצה לאכול לחם, האם ברכת המשון פוטרת או שצריך לברך על המחייה? תודה מראש.

  1. מותר.
  2. צריך לברך בורא נפשות, כמבואר בפניני הלכה ברכות סוף פרק ג – על מאכלים שרגילים לאכול בסעודה כדי לשבוע, כבשר ותפוחי אדמה, יברך ברכה אחרונה אף אם התחיל בסעודה. אבל אם כבר בירך ברכת המזון, הפסיד את הברכה.
  3. כפי שמבואר שם, על מאפי מזונות אין לברך ברכה אחרונה במקרה כזה, אלא יוצאים בברכת המזון.
  4. מזכיר לך שאתה יכול לבדוק לבד את התשובות לשאלותיך מתוך ספרי הרב מלמד דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-06-07 16:08:54

ברכה על לימונים

+

שלום, אני אוכל לימונים חיים באופן רגיל כי אני אוהב את זה. האם אני גם מברך עליהם שהכל או האץ?

יש אומרים שמברכים עץ ויש אומרים שמברכים שהכל. לעניות דעתי כיון שאתה אוהב לימונים, ויש אנשים רבים שאוהבים לימונים למרות שהם חמוצים, עדיף לברך העץ.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-06-07 07:22:13

גניזה

+

שלום, יש לי הזמנה לחתונה שבה כתוב מאחורה "אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים". האם טעונה גניזה?אם לא- כיצד לנהוג בהזמנה בעת זריקתה לפח?

לקשור בשקית ולהניח בפח שבבית. עיין פניני הלכה ליקוטים א' פרק ו סעיף יד. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-06-06 17:41:52

החזרה לפלטה

+

ולדעת האוסרים להניח מאכלים מבושלים על הפלטה, כי הנחה זו נראית כבישול, דין החזרה שונה. שהואיל והמאכל כבר היה מונח על הפלטה מערב שבת, אין החזרתו אליה נראית כבישול, ולכן אם ברור שמדובר בפעולה של החזרה מותר להניח שוב את הקדירה על הפלטה עצמה. *וכדי שיהיה ברור שזו החזרה ולא הנחה חדשה צריכים לקיים שלושה תנאים: א) שלא יניח את הסיר על גבי הרצפה. ב) שתהיה דעתו של לוקח הסיר להחזירו על הפלטה. ג) שידו תמשיך לאחוז בסיר עד שיניח אותו בחזרה על הפלטה. וכל זה לכתחילה, אבל בדיעבד כשיש צורך גדול להחזיר את התבשיל ולהניחו דווקא על הפלטה, כי רק כך התבשיל יהיה חם לסעודה, אזי גם אם לא התקיימו שלושת התנאים הללו, הואיל ובפועל זו החזרה ולא הנחה חדשה, מותר להחזיר את התבשיל על הפלטה.* שלום הרב, מה שהדגשתי זה דעת לדעת המחמירים או גם המקילים?

לדעת הרב מלמד גם הנוהגים כדעת המחמירים יכולים להקל במקרה הזה. לדעת המקלים לא רק המקרה הזה מותר, אלא מותר אף להוציא מהמקרר מאכל מבושל ולשים אותו על הפלטה בשבת בבוקר.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-06-04 14:57:13

ברכות

+

האם ברכת הריח על לימון ואתרוג 'מיני בשמים' כמו קפה כתוש?

על פרי הלימון והאתרוג מברכים – שנתן ריח טוב בפירות. ואמנם גם על קפה היה צריך לברך כך, וכפי שכתבו פרח שושן א, יג, מ"ב רטז, טז, וחזו"ע עמ' שכט. אבל למעשה כיון שמדובר על תבלין וכיום אין אוכלים את הקפה בנפרד (בעבר אכלוהו גם בנפרד עם סוכר), ברכתו 'מיני בשמים' (ברכ"ה ח"ג יב, יט. וזאת הברכה עמ' 381-קמד). כך מבואר בספרו של הרב מלמד פניני הלכה ברכות פרק יח. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-06-03 04:11:34

ברכת שחלק מחכמתו

+

אם אני רואה את אחד מגדולי הדור כל כמה ימים, מתי לברך שחלק מחכמתו? כל 30 יום? תודה רבה.

רק אם אינך רואה אותו שלושים יום, אתה יכול לברך עליו, כמובא בפניני הלכה ברכות טו, יח. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-05-29 22:45:24

תפילות חזקות

+

מהן התפילות הכי חזקות שיהודי יכול להתפלל לרצונותיו?

תפילת שמונה עשרה על כלל ישראל, ולהכניס את הרצונות האישיים במקום המתאים לפי נושא הברכות, או באופן כללי בברכת שומע תפילה. ואם רוצה להאריך בבקשות, אז באלוקי נצור.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-05-28 10:54:51

השהיית תבשיל בערב שבת

+

שלום! משפחתי מניחה בערב שבת (כשעה- שעתיים לפני שבת..) סיר תפוחי אדמה (לא מבושלים) על האש, ע"מ להכין ממנו פירה לפני סעודת ערב שבת. (בכניסת שבת, אנחנו מעבירים את הסיר לפלטה). ובנוסף, כחצי שנה לפני כניסת שבת אנו מכניסים לתנור דג (לא מבושל..), בשביל סעודת ערב שבת, ואבי מכבה את התנור לפני יציאתו לבית הכנסת. האם יש בכך בעייתיות מבחינת השהיית תבשיל בערב שבת? ואם כן, מה ניתן לעשות?? (משהו שאני אוכל להגיד להורים בלי שהם יתעצבנו עליי חח) תודה רבה!

מצד דיני השהייה אין שום בעיה. התפוחי אדמה ודאי מבושלים בשעה על האש, וממילא כאשר מניחים אותם על הפלטה לפני שבת הם מבושלים לגמרי. וכן לגבי הדגים, כיון שהתנור מכובה מכניסת השבת, אין שום בעיה.

אבל לגבי מעיכת התפוחי אדמה יש לציין שמותר רק למועכם במזלג ולא בכלי עם חורים שמיוחד למעיכה, כמובא בפניני הלכה יב, ב פסקה שניה (אמנם אין לריב על כך, שכן בדיעבד מותר לאכול גם אם מעכו בכלי מיוחד). כמו כן, לאחר המעיכה, כאשר שמים שמן, יש לערבב בנחת ולא בכוח, כמובא בפניני הלכה שם הערה 10 (גם על כך אין לריב, כיון שיש מי שמתיר גם בכוח).

אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-05-26 14:33:49

ברכות

+

שלום! מה ברכתו של מרק ירקות (הירקות הם רב לגמרי), אם טעם המים נוצר על ידי הירקות וגם התבלינים שונים)? תודה רבה! נ.ב. שלחתי פה לפני כמה שבועות שאלה בנוגע להשהיית תבשיל בערב שבת, אשמח למענה… תודה!

אם יש הרבה ירקות במרק, ברכתו אדמה ופוטרים את המרק עצמו. נא לעיין בפניני הלכה ברכות בפרק עיקר וטפל בדין של מרק. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

עניתי על השאלה השניה ביום שבו נשאלה. זו טרחה גדולה לחפש אותה בין כל השאלות שנשאלו מאז, היה אפשר פשוט לשאול שוב.

אולי זו היתה השאלה:
1) לפי דעת הרב מלמד כאשר מניחים מרק/מאכל עם רוטב על הפלטה מערב שבת, מותר לעשות את זה ישירות על הפלטה או צריך כלי שני על הפלטה? ובדיעבד?
2) לפי דעת הרב מלמד בשבת יש איזה שהיא סיטואציה שבה צריך לשים על הפלטה בשבת כלי ואז מעל זה את הכלי שיש בתוכו את האוכל[כאשר מוציאים אוכל מהמקרר בשבת בבוקר?](כלי שני)?

תשובתי היתה:

  1. לפני שבת אפשר לשים ישירות.
  2. בשבת עצמה לכתחילה עדיף לשים על חוצץ.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-05-25 21:28:44

ברכת ירקות מצופים

+

האם ירקות שמצופים בציפוי דגן, ברכתם שהכל כמו שניצל?

כפי שמבואר בפניני הלכה, הכל תלוי האם הציפוי מועט או מרובה. אם מועט, מברכים על המאכל עצמו, אם זה עוף – שהכל, ואם ירק – אדמה, כדוגמת חצילים מטוגנים. ואם הציפוי עבה מברכים מזונות, כדוגמת קבוקים וקובה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-05-23 05:53:54

לחכות 24 בין חלי לבשרי בתנור?

+

שלום הרב, הרב מלמד לא כתב שעם מכינים חלבי/בשרי בתנור יש לחכות 24 שעות עד לאפית הצד השני (בשרי/חלבי) אלא רק להפעיל 30 דק'. האם אכן מספיק להפעיל 30 דק' ללא לחכות יום?

אתה בעצם שואל האם אני מסכים עם הרב מלמד. התשובה היא – כן. וכפי שכתב לקראת סוף הערה 15 – קשה על סיבת ההמתנה עשרים וארבע שעות, שכן הכשרה בחימום התנור על החום הגבוה דינה כליבון קל, שלא רק מפליט את הטעמים כהגעלה אלא גם שורף אותם, ועל כן אין צורך להמתין עשרים וארבע שעות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-05-21 07:40:35

ברכות

+

שלום כבוד הרב שליט"א כתוב בפניני הלכה https://ph.yhb.org.il/10-06-07/ "לעומתם, הרבה פוסקים כתבו, שהואיל והמצה משמשת כלחם בפסח, במשך כל השנה דינה כלחם. ובנוסף לכך, יש שוני בין ייעודה של המצה לייעודם של קרקרים ומציות, שעל המצה רגילים לקבוע סעודה, ואילו מציות וקרקרים נאכלים לקינוח וטעימה. לפיכך, גם כאשר אוכלים מצה דרך ארעי, מברכים עליה ‘המוציא’ וברכת המזון. וכך הוא מנהג יוצאי אשכנז." לפי זה לכאורה הברכה על מצה עשירה (של ביצים) לאשכנזים תהיה המוציא אבל כתוב כאן https://ph.yhb.org.il/04-14-01/ שהברכה מזונות "אלא שכדי לצאת ידי חובת סעודת שבת, צריכים לקבוע על המצה העשירה את הסעודה, היינו לאכול ממנה כנפח ארבע ביצים, ויחד עם שאר הסעודה להגיע לשביעה גמורה, ועל ידי כך תשתנה ברכתה מ’מזונות’ ו’על המחיה’ – ל’המוציא’ וברכת המזון." למעשה מהברכה על מצה עשירה לאשכנזים ולמה? תודה מראש.

מצה זה קמח שנילוש במים, ואילו מצה עשירה זה קמח שנילוש במי פירות, כמו עוגיות הפפושדו המוכרות, לכן ברור שברכתה מזונות כל שלא קובע עליה סעודה. אולי המינוח 'מצה' עשירה הטעה אותך – בפועל זו אינה מצה כלל, אלא בעצם עוגיות רגילות שעשויות מקמח מצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-05-21 00:07:47

אפיית לחם פרווה שנילוש במיקסר חלבי

+

שלום. ברשותי מיקסר אחד, וקערה אחת. לעיתים עושים בו בצק חלבי, או מוצרים אחרים חלביים. האם יש בעיה ללוש בו בצק לחלות לשבת, שיאכלו בארוחה בשרית ? מפניני הלכה, פסח, פרק יא אות ט, אני מבין שחמיצות הבצק מבליעה, גם בקר. אך ראיתי תשובות של כמה רבנים (למשל הרב דב ליאור), שכותב שכל מה שנעשה בקר אינו הופך את המיקסר להיות חלבי. האם הבנתי נכון מפניני הלכה ? האם זו מחלוקת ? תודה רבה.

הרב מלמד סובר כמו הרב ליאור. לכן אם המיקסר נקי לגמרי, מותר לאכול את המתערבב בו בסעודה בשרית. בפסח מדובר על איסור חמץ, אבל כאן אין קשר בין החלב הכשר שאולי בלוע בכלי לבין הבשר הכשר שאוכלים בסעודה, ואין בלחם הכשר שכעת אוכלים טעם ממשי של חלב. מה גם שפעמים רבות הכלי אינו בן יומו מטעם שאולי בלע מבצק חלבי.

יש לציין שבהדורה החדשה של פניני הלכה פסח, הרב כותב שאם כלי הלישה מזכוכית או מתכת ויש קושי בהגעלתם, אפשר להכשירם בניקוי טוב בלבד.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-05-20 15:53:53

הלכות לש – המשך

+

סליחה, הדוגמה שנתתי לא היתה טובה. אשאל מחדש: אני מבין שבהכנת סלט עם מיונז צריך לשים קודם את המיונז ועליו את שאר הדברים. מה הדין אם בסוף מגיעים למסקנה שיש מעט מדי מיונז, ורוצים להוסיף עוד על גבי שאר הדברים?

רק אם חתיכות הסלט חתוכות דק דק, המיונז מדביקם, אך כיון שאינו הופכם לעיסה גמורה (גוש אחד), הוי ספק עיסה עבה, ולכן מותר ליתן את המיונז על הסלט ולערבבו בשינוי סמוך לסעודה. השינוי הוא הולכת הכף בקווים ישרים או ערבוב באצבע. וכן אם רוצה להוסיף מיונז, מותר להוסיף ולערבב בשינוי. כך יעשה הרוצה להכין סלט ביצים עם כבד או עם טונה ומיונז, והרוצה להוסיף טחינה לאורז או קוסקוס, אף שלפעמים נוצרת בהם עיסה גושית.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-05-20 04:42:35

Displaying 21 – 40 of 16051234567

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לרשימת התפוצה

דילוג לתוכן