שאל את הרב

שאל את הרב

חיפוש שאלות ותשובות במערכת

השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת

ב:

שלח שאלה

Displaying 1 – 20 of 1605123456

הפרשת חלה

+

אכל מן החלה כשיעור והתברר לו לאחר האכילה שלא הופרשה חלה מעיסתה. האם חייב לברך ברכת המזון?

פניני הלכה ברכות פרק יב סעיף י (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה)

"אין מברכים על אכילת מאכל שאסור לאוכלו, לא ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה, שהיאך יודה לה' על הנאה שבאה לידו באיסור. ואם יברך, לא יהיה בברכתו שבח אלא ניאוץ ופגיעה בכבוד שמיים. ואין הפרש בין אם המאכל אסור מהתורה, כגון בשר שלא נשחט כהלכה, או אסור מדברי חכמים, כגון פירות שלא הופרשו מהם תרומות ומעשרות בזמן שרוב ישראל בחוץ לארץ, בכל אופן אין מברכים עליהם".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-07-15 08:34:07

רחצה בברכה בתשעת הימים

+

בס"ד האם ניתן לשלוח ילד ללמוד שחי-ה בברכה ,בימי תשעת הימים בברכה שאול

כן. עיין פניני הלכה זמנים פרק ח פסקה אחרונה של הסעיף ופסקה אחרונה של ההערה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-07-11 05:53:42

דיני בין המצרים

+

בס"ד האם במקום שאסור לבנות בתשעת הימים מותר לתכנן בני-ה מול אדריכל או מהנדס בברכה שאול

מותר לתכנן.

אביא לך תקציר של המובא בפניני הלכה זמנים ח, טז (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה): מותר בתשעת הימים לבנות בתים, אבל אסור להרחיב דירה או מרפסת בלא שיהיה בכך צורך חיוני. וכן אסור לסייד ולצבוע את קירות הבית, שהרי אפשר לחיות בבית בלעדיהם. וכן אסור לעשות שיפוצים שנועדו לנוי או מותרות שאין בהם צורך הכרחי, כמו החלפת ארונות, וילונות ותריסים, אלא אם כן עיקר המטרה לצניעות. וכאשר דחיית עשייתם לאחר תשעת הימים עלולה לגרום להפסד גדול, מותר לעשותם.

 

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-07-08 08:51:42

שהחיינו בשלושת השבועות

+

שלום הרב האם מותר לברך שהחיינו על בגד בשבת שחלה בראש חודש אב? תודה רבה

לא. המשנה ברורה בסימן תקנא ס"ק מה לא חילק בזה, וכן הפוסקים אחריו לא חילקו בזה, אלא סתמו שמראש חודש אב אין לחדש בגד ולברך שהחיינו בשבתות של תשעת הימים. רק על פירות ניתן לברך שהחיינו בשבתות אלו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-07-07 06:34:47

שירי שמחה

+

מהי ההגדרה המדוייקת של שירי שמחה האסורים בשלושת השבועות ? האם שירים קצביים כמו "הושיעה את עמך" (המבטא תפילה), "אשר בחר בנו" (המבטא הרגשת מעלתם של ישראל) נכנסים תחת הכותרת של שירי שמחה ? מה מקומם של שירי נשמה ודביקות בליווי כלי נגינה כמובן ? האם ניתן לנגן אותם בתשעת הימים ?

שירים שמחים אלו שירים עם קצב קצת מקפיץ שבדרך כלל אפשר לרקוד איתו ריקוד שמח, אין זה משנה מה השיר מבטא, אלא האם הוא שמח או לא. לכן השירים שהזכרת אסורים, ואילו שירי נשמה ודבקות מותרים גם בלווי כלי נגינה. אך מותר גם שירים פשוטים יותר, לא רק דבקות. לנגן את השירים אסור, שכן יסוד הקולא בנוי על כך שמדובר על שמיעה בדרך אגב דרך מכשיר חשמלי. אמנם אם עושה ערב לנוער למשל שנועד להחדיר להם את תחושת הימים הללו – מותר.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-06-30 08:54:36

קריאת מגילה מקלף

+

שלום לרב, האם עדיף לקרוא את ארבעת המגילות מקלף או שעדיף מתנ"ך על מנת שלא להיכנס לספק ברכה? ככל שעדיף מקלף – האם יש לברך מקרא מגילה ושהחיינו? האם יש הבדל בין מגילות שיר השירים, קהלת ורות למגילת איכה לצורך זה? תודה!

אפשר לקרוא מקלף ללא חשש.

רק חלק מיוצאי אשכנז נוהגים לברך. אם זהו מנהג בית אביך, תברך.

אין הבדל בין המגילות.

להרחבה – עיין פניני הלכה מועדים ב, י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-06-29 13:25:20

פגישת מחזור

+

לאחרונה הייתה לי פגישת מחזור של השיעור שלי והרבנים בישיבת ההסדר. אירוע זה ריגש אותי ושימח אותי מלראות את החברים ואת הישיבה שלא ראיתי הרבה זמן. עכשיו, העניין הוא שנראה שבשוטף לא אשמור איתם על קשר אך אם אפגוש אותם זה מאוד ישמח אותי. האם בכגון זה ניתן לברך שהחיינו ? אם עברה שנה ולא שמעתי מחלקם כלום (כמו שקרה אגב באירוע השבוע) האם יש לברך "תחיית המתים" ? אם כן, האם זה פוטר מלברך שהחיינו על שאר החברים ? (אם צריך כמובן)

שהחיינו – כן, משום שתלויה בשמחה ולא האם תשמרו על קשר או לא. מחיה המתים – לא, משום שכיום אם היה קורה לו משהו, סביר שהיית יודע מזה, וכפי שכתוב בפנה"ל ברכות יז, יב – "מי שלא ראה את חבירו היקר במשך שנים עשר חודשים וגם לא שמע משלומו, עד שיש חשש מסוים שאולי כבר אינו בין החיים, כשיראה אותו יברך: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם מחיה המתים… ברכה זו כמעט שלא מברכים כיום, משום שבזכות אמצעי התקשורת, אדם שומע אם קורה במשך השנה דבר לחבריו, ולכן כשייפגשו יברכו 'שהחיינו' ".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-06-27 08:20:35

גבולות הארץ

+

שלום הרב. יהודי המקפיד שלא לצאת מארץ ישראל, האם אשקלון נחשבת בגבולות ארץ ישראל? אם לא מאיפה לאיפה אסור לצאת? אם אפשר אשמח למקורות והאם הרב עובדיה יוסף התייחס לנושא הזה ומה בפסק שלו. תודה

כל גבולות מדינת ישראל כיום נחשבים ארץ ישראל, ואף המהדרים שלא לצאת כלל מהארץ, יכולים לכתחילה להלך בכל הארץ.

סוגיית גבולות הארץ מובאת בפניני הלכה העם והארץ פרק ג. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. אביא לך כאן את הדברים בקצרה:

סעיפים יז-כא – המצוות התלויות בארץ

א) שלושה גבולות ישנם לארץ ישראל: א – גבולות ארץ ישראל השלימה שהובטחה לאברהם אבינו מנהר מצרים ועד נהר פרת. זה הגבול הקובע לעניין מצוות ישוב הארץ. ב – גבולות 'עולי מצרים' שנחלו ישראל בימי יהושע בן נון (פרשת מסעי). גבול זה קובע את מקום חלותן של המצוות התלויות בארץ. ג – גבולות 'עולי בבל' שהתיישבו בארץ בימי בית המקדש השני. גבול זה מצומצם יותר, ועליו תקנו חכמים את גזירת ספיחים ודמאי.

ב) כיום חיוב כל המצוות התלויות בארץ חל בכל מקום בגבולות הארץ המובטחת שמדינת ישראל החילה בו את ריבונותה. ואלו הן: ערלה, כלאי זרעים, כלאי הכרם, לקט, שכחה, פאה, פרט, עוללות, ביכורים, תרומות ומעשרות, חלה, חדש, שביעית ויובל, ראשית הגז, ולדעת רבים גם זרוע, לחיים וקיבה.

ג) אף שעיקר חיובן של מצוות אלו בארץ, חיובן של רבות מהן מתפשט במידה מסוימת גם לחוץ לארץ (הלכות כשרות פרק יב). בחורבן הארץ וגלות ישראל, בטלה חובת מצוות אלו מהתורה, וכיום שעדיין רוב עם ישראל לא נמצא בארצו, אנו מקיימים חלק מהן מדברי חכמים (שם).

ד) ישנן עוד מצוות שנוגעות לכלל ישראל היושב בארצו, ואלו הן: הקמת שלטון וצבא. הקמת בית מקדש כולל מערכת המצוות הקשורות לכך, ובכללן מצוות ערי לוויים וערי מקלט, נגעי בתים, עגלה ערופה ועוד. הקמת סנהדרין גדולה שתכריע בשאלות הקשות שיגיעו מבתי הדין שבכל עיר, תקדש חודשים ותעבר שנים, ותקבע בכך את מועדם של חגי ישראל.

סעיפים יד-טז – גבולות ארץ ישראל השלימה

נביא כאן באופן כללי את גבולות הארץ כולה כפי שהובטחה לאברהם אבינו. פירוט הדעות השונות, המפות, וגבול עולי מצרים, מובאים בפניני הלכה.

גבול דרום הוא ים סוף המקיף את חצי האי סיני.

גבול צפון מתחיל במערב מהים במקום הסמוך להֹר הָהָר (הרי אמנוס שבדרום טורקיה), ונמשך עד נהר פרת.

גבול מזרח: יש אומרים שנהר פרת הוא גם גבול צפון וגם גבול מזרח לכל אורכו על המפרץ הפרסי. ויש אומרים שזהו רק גבול צפון, ואילו גבול מזרח יורד בקו ישר מקצה הפרת שבצפון עד גבול דרום שמול חצי האי סיני.

גבול מערב הוא הים התיכון מהנקודה הצפון מערבית בקו ישר עד הנקודה הדרום מערבית.

מחבר התשובה: נעמה

2021-06-27 05:52:12

מעשר כספים

+

שלום הרב, היה לי לפני כשבוע ברית באולם ואבא שלי החליט לשלם על האירוע. האם אני צריך להפריש מעשרות מכל הרווח שקיבלתי או שאני צריך להוריד את הסכום שאבא שלי שילם? אשמח גם לדעת מה השיקולים לפסיקה? תודה רבה!!!

מעשר נותנים מכסף שאפשר לעשות איתו מה שרוצים, אבל כסף שקיבלת עבור תשלום לדבר מסויים, כגון עבור דירה או ארוע, לא צריך לתת ממנו מעשר, כפי שמובא בפניני הלכה ליקוטים ב' פרק ו סעיף ט (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

"שאלה: הורים שנתנו לבתם הנשואה כסף כדי שתקנה לעצמה שמלה, האם היא צריכה להפריש מעשר מן הכסף? תשובה: אין היא צריכה להפריש מהכסף מעשר, מפני שהמתנה אינה כסף אלא שמלה. ואם יישאר עודף וכוונת הוריה שתוכל להשתמש בעודף כטוב בעיניה, תפריש מהעודף מעשר. וכן הורים שעוזרים לילדיהם בקניית דירה, אין הילדים צריכים להפריש מהכסף שקיבלו מעשר, מפני שמתנתם היא חלק מדירה ולא כסף."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-06-23 21:17:28

אמבטיה לתינוק

+

שלום, האם ישנה דרך להתיר לבצע בשבת אמבטיה לתינוק (סביב גיל שנה) בשבת? מבחינת מים חמים, ומבחינת עצם מעשה האמבטיה. תודה

מצד מעשה האמבטיה, אם יש צורך דוקא בשבת, מותר. ומצד המים החמים, אם הם מדוד שמש, מותר. ואם מדוד חשמל עובד – אסור. כל זה מבואר בפניני הלכה שבת. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-06-20 10:44:32

בדיקת צוואר הרחם

+

האם בדיקת PAP מטמאה? אין בת 61 ואין לי מחזור כבר עשר שנים. אני עומדת כעת לעבור בדיקת pap .

לדעת הרב אליעזר מלמד, בדיקה זו אינה מטמאה גם אם יצא דם, כיון שזהו דם שנגרם מפציעת הרחם. כך באר בספרו פניני הלכה טהרת המשפחה פרק ז סעיף ז. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-06-20 09:41:10

גיוס נשים

+

שלום רב רציתי לדעת מה אומרות ההלכות על גיוס נשים לצבא ומה האיסורים

פניני הלכה העם והארץ פרק ד (אפשר לקרוא ישירות מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

יב – נשים בצבא

אף שגם נשים מצוּות בהצלת ישראל ובמצוות ישוב הארץ, לא ציוותה התורה את הנשים להתגייס לצבא, שאין דרכן בכך. כפי שאמרו חכמים, שאין דרך אשה לכבוש (יבמות סה, ב), ואין דרכה של אשה לעשות מלחמה (קידושין ב, ב). לכן לא מצינו שנשים יצאו למלחמה, לא בתקופת בית ראשון ולא בתקופת בית שני. ואף שאמרו חכמים במשנה (סוטה מד, ב): "במלחמות מצווה הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה". וכן פסק הרמב"ם (מלכים ז, ד). כמה מפרשים בארו, שכיוון שהחתן יצא מחדרו למלחמה, ממילא יצאה הכלה מחופתה וחזרה לביתה. ורבים ביארו, שהואיל ועוסקים במלחמת מצווה, אף הנשים מצוּות לסייע למלחמה, אלא שהן מסייעות בתפקידים עורפיים, ומספקות מים ומזון (רדב"ז, תפארת ישראל, רש"ש).

וכבר למדנו (הלכה ו), שבמחנה ישראל צריכים להישמר מכל דבר שאינו צנוע, שנאמר (דברים כג, י): "כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע". והכוונה שצריך להיזהר אפילו מהרהורי עבירה, כפי שפירשו חז"ל (ע"ז כ, ב): "וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע – שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה". וכן משמע מסוף הפרשייה, שעיקר הכוונה להזהיר מהרהורים של ערווה, שנאמר (שם טו): "וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ". ומזה שנקטה התורה 'עֶרְוַת דָּבָר', למדו שצריך להיזהר מניבול פה וליצנות, שאיסורים אלה קשורים, הן לדיבור והן לענייני ערווה. ומדברי חכמים למדנו, שדיבורים גסים וליצנות עלולים לגרום לנפילת נפשות מישראל (עי' תנחומא כי תצא ג). נמצא אם כן, שמציאותן של בנות עם בנים בתנאי צבא מנוגדת להדרכתה של התורה. וכן פסקה הרבנות הראשית לישראל, שאסור לבנות להתגייס לצבא.

אבל הנשים משתתפות בקיום המצווה בזה שהן מעודדות את הגברים להתגייס לצבא ומקיימות את החיים האזרחיים בעורף, ובשעת הצורך מסייעות לצבא בתפקידים עורפיים.[1]

[1]. עוד יש איסור לאשה ללבוש כלי גבר, ובכלל זה כלי נשק. ולכן יעל הרגה את סיסרא ביתד ולא בחרב (נזיר נט, א). אולם נראה פשוט, שאם לא היתה לה יתד, היתה צריכה להורגו בחרב, שפיקוח נפש דוחה איסור זה. וכפי שלמדנו שלשם הצלת ישראל, יעל עשתה עבירה לשמה, כמבואר בנזיר כג, ב. וכן באג"מ או"ח ד, עה, התיר לנשים בשעת סכנה להצטייד בכלי נשק. ועי' בדברי הרצי"ה ב'לנתיבות ישראל' ח"א עמ' קסו (הוצאת בית אל) בהערה, ועמדתו היתה שגם נשים שייכות למצווה. ועי' ב'לאור ההלכה' לרב זווין, עמ' כד-כז (הוצאת קול מבשר), ובתחומין ד' עמ' 79 מאמר מהרב שביב. ונלענ"ד שאכן נשים חייבות במלחמת מצווה להצלת ישראל, וכפי שמשמע מפשט המשנה, וכדברי החינוך במצווה תכה, הנוגעת לכיבוש הארץ. אלא שבפועל הן פטורות משתי סיבות: א) אין דרכן בכך. מפני שתפקידן לקיים את המשפחה, הן מצד גידול הדורות הבאים והן מצד ערך החיים בהווה, שאם אין משפחות אין עם ואין על מה להילחם. במילים אחרות, אפילו בשעת מלחמה העם צריך איזון, ויחד עם זה שהגברים משקיעים את עצמם במלחמה, הנשים צריכות להמשיך לקיים במידת האפשר את שגרת החיים בעורף. ב) מפני שערבוב גברים ונשים במחנה פוגע בצניעות ובקדושה, וגם פוגע בריכוז הנדרש לצורך המלחמה. מצד היסוד הראשון אין ראוי שיתגייסו, ועפ"י היסוד השני אסור שיתגייסו. ושני היסודות הללו רמוזים בדברי האבן עזרא דברים כב, ה: "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר – נסמכה בעבור צאת למלחמה, כי האשה לא נבראה כי אם להקים הזרע, ואם היא תצא עם האנשים תביאם בדרך לידי זנות". אלא שכיוון שביסוד המצווה נשים שייכות כגברים, סתמו כך חכמים בלשונם "במלחמות מצווה הכל יוצאין… וכלה מחופתה". ולמדנו מזה, שגם עליהן יש מצווה לסייע במה שאפשר במסגרת תפקידן הנשי. ראשית, בזה שיקיימו את העורף ויעודדו את הגברים (ואולי לכן הכלה צריכה לצאת מחופתה, שאם לא תצא, גם החתן לא יצא למלחמה). וכשיש צורך גם יספקו מים ומזון, היינו ימלאו תפקידים עורפיים. ואם יגיע ח"ו מצב שבו יהיה הכרח גמור שגם נשים יתגייסו, ובלעדיהן ח"ו לא נוכל לשרוד, יהיו חייבות להתגייס למלחמה, אלא שיהיה צורך להתאמץ מאוד כדי למנוע ערבוב בנים ובנות שלא בצניעות.

למעשה ההדרכה של רוב ככל הרבנים והמחנכים והמחנכות, שאין לנשים שומרות תורה ומצוות להתגייס לצבא, ואף שאין זה איסור מוחלט כאכילת בשר וחלב (גם מו"ר הרצי"ה לא הסכים לומר שיש בזה איסור מוחלט), כיוון שהניסיון מצביע על כך שהגיוס לצבא פוגע ברמתן הדתית של חלק מהבנות, הרי שבפועל הוא מוביל לאיסורים רבים, ועל כן מבחינת חשיבותה, הדרכה זו בעלת משקל גדול ממשקלו של איסור רגיל ומוחלט. לדעת רוב ככל הרבנים הדרכה זו היא כוללת ונחרצת לגבי כל הבנות הדתיות הצעירות, ובכללן גם בנות שברור שלא יפגעו באופן אישי (הדרכה זו לא נאמרה לנשים מבוגרות במסגרת קבע). אמנם יש רבנים ועמם מחנכים ומחנכות שמתוך היכרות קרובה עם בנות החוג שלהם (כעין מודרן אורתודוכס) שסבורים שעם הכנה וליווי, ביחידות מתאימות, אין חשש שיינזקו. ובנות השייכות לאותן הקהילות שרוצות להתגייס על פי הדרכתם ולאחר ייעוץ אישי, ליחידות שבהן ניתן לשמור יחסית על כללי הצניעות – יש להן על מה לסמוך, שכן ההדרכה התורנית תלויה גם בקהילה ובאדם. אבל לכתחילה עדיף לנהוג כדעת רוב ככל הרבנים ולא להתגייס.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-06-18 09:23:16

מריחת קרם טיפולי בשבת

+

שלום הרב. לבת שלי יש בעיה עם עור בידיים (יכול להיות פסוריאזיס, הרןפאים לא בטוחים). יש תקופות בשנה שהעור מתחיל להתייבש, והיא צריכה למרוח משכה פעם או פעמיים ביום. אם היא לא עושה את זה, המצב תוך יום-יומיים יכול לדרדר ולעשות לה ממש פצעים מדממים. השאלה היא האם יש דרך להשתמש במשכה בשבת? כי לשים אותה לפני לא עוזר – נטילת ידיים וכו, זמן פעילות המשכה הוא פחות מ24 שעות. תודה!

פניני הלכה שבת כח, ח – מותר במקום צער להניח את המשחה הרפואית על העור ולשפשף אותה עד שכולה תִּבָּלַע, שכל זמן שרוצים שכל המשחה תבלע בעור, אין בזה איסור 'ממרח'. אבל אסור מהתורה למרוח אותה על הגוף כאשר רוצים שחלק ממנה ישאר על פני העור כדי להחליקו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-06-15 09:08:28

אפייה בתנור חלבי ובשרי

+

שלום וברכה, האם אפשר להשתמש בתנור אחד לבשרי ולחלבי *באותו היום* אחרי ניקוי וחימום התנור לחום הגבוה ביותר למשך חצי שעה, או שחייב לחכות 24 שעות בין בשר לחלב?

לא צריך להמתין 24 שעות, כמבואר בספרו של הרב מלמד פניני הלכה כשרות ב' פרק כה סעיף יד. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-06-10 06:41:41

Displaying 1 – 20 of 1605123456

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לרשימת התפוצה

דילוג לתוכן