לוח אירועים


יש לך שאלה?

חיפוש שאלה מתוך המאגר

חיפוש שאלות ותשובות במערכת

השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת

לפי נושא

הנצרך לנקביו בתפילה

שאלה

שלום! הנצרך לנקביו בתפילה: א. כשחושב שיכול להתאפק לפחות 72 דקות – האם צריך להפסיק תפילתו וללכת להתפנות? ב. כשחושב שלא יכול להתאפק לפחות 72 דקות – האם צריך להפסיק תפילתו וללכת להתפנות? לגבי שני הסעיפים – אשמח לדעת את החילוקים בין חלקי התפילה השונים, וגם לדעת האם יש הבדל בין תפילת שחרית שבה האדם עם תפילין ויש טרחה נוספת בהליכה להתפנות (חליצת התפילין ואח\"כ הנחתן שוב) לבין מנחה וערבית.

תשובה

הדברים מובאים בפניני הלכה תפילה. וזהו קיצורם:

הנצרך לנקביו

א. הנצרך לנקביו עד שאינו יכול להתאפק 72 דקות, אסור לברך ברכות או לומר דברים שבקדושה, ואם אמרם יצא ידי חובה. לכן המעביר שיעור ומתבייש להפסיקו, יכול להמשיך. וכן תלמיד שנמצא בשיעור, כל זמן שאינו צריך מאוד, מפני כבוד השיעור ראוי שיתאפק ולא יצא. אבל המתפלל תפילת עמידה תוך שהיה צריך לגדולים, לא יצא. חשב שיכול להתאפק 72 דקות, ולאחר התפילה נוכח שטעה, יצא.

ב. הנצרך לנקביו אך יכול להתאפק 72 דקות, רשאי לברך ולומר דברים שבקדושה, אבל אסור להתפלל עמידה גם אם יפסיד תפילה במניין, ובדיעבד שהתפלל – יצא. ואם עד שיתפנה יעבור זמן התפילה, יתפלל מיד. וכאשר מרגיש צורך קל מאוד, או שכדי להתפנות צריך ללחוץ עצמו כדי להוציא את הפסולת, לא יפסיד תפילה במניין.

ג. התחיל להתפלל בלא שנצרך לנקביו, ובאמצע התפילה נצרך לנקביו:

אם יכול להתאפק 72 דקות, יכול להמשיך להתפלל אפילו אם יצא שיתחיל כך את תפילת עמידה.

אבל אם ברור לו שלא יכול להתאפק 72 דקות, כל שאינו צריך לעצור עצמו כדי למנוע את יציאת צרכיו, רשאי לסיים רק את החלק שבו הוא נמצא. לפיכך, אם התעורר לו הצורך בפסוקי דזמרה, יתפנה לאחר ברכת \'ישתבח\', ואם התעורר לו הצורך בברכות ק\"ש, יתפנה בסיום הברכה או הפרק שבו הוא נמצא, ואם הוא באמצע תפילת עמידה, יתפנה בסיומה (וכן הדין לגבי לימוד תורה).

ואם באמצע התפילה נתעורר אצלו צורך דחוף להתפנות עד שצריך לעצור בעצמו כדי למנוע את יציאת צרכיו – ילך מיד להתפנות, אבל אם הוא באמצע תפילת עמידה, כיוון שהתחיל בהיתר, אם יכול להתאפק יסיים את תפילתו.

ד. הלך להתפנות באמצע תפילת עמידה, אם ההפסקה נמשכה כשיעור שהיה יכול להתפלל את תפילת עמידה מתחילתה ועד סופה, צריך להתחילה מחדש, ואם ההפסקה נמשכה פחות זמן, ימשיך מתחילת הברכה שהפסיק בה.

ה. חזן שהתעורר לו צורך לפני חזרת הש\"ץ ואינו יכול להתאפק 72 דקות, עדיף שילך להתפנות ואחר יחליפו, אלא אם כן הדבר כרוך בעלבון גדול מאוד. אמנם בעל קורא יכול לקרוא.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

שאלות אחרונות

ערב מעורב של שירה בציבור

האם מותר להשתתף בארוע של שירה בציבור שהינו מעורב כשהמנחה הוא גבר ואין נשים ששרות על הבמה? האם זה משנה אם מדובר בפיוטי סליחות וכדומה לכבוד חודש אלול.

אסור. פניני הלכה ליקוטים ב' פרק ז, סעיף יב. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-09-14 06:53:21

עירוב

שלום, אני גר במקום ללא עירוב וצריך להוציא כלב לטיול. האם זה נחשב לטלטול להוציאו ברצועה? תודה רבה מראש!

נא לעיין בפניני הלכה שבת פרק כ סעיף ב. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-08-18 13:56:32

לימוד

שלום עליכם באיזה דרך עדיף יותר ללמוד הלכה? האם לקחת נושא מסוים ברמב"ם וללמוד אותו, ואיפה שפסק ההלכה השתנה בשו"ע, לראות מה אומר השו"ע והאחרונים; ואז יוצא שהרווחנו את לשון הרמב"ם מצד אחד, וגם את פסק השו"ע והאחרונים לא הפסדנו. או ללמוד רק מהשו"ע ושאר אחרונים בלבד, ללא רמב"ם? תודה רבה וישר כוח!

הדבר תלוי מאוד כמה זמן יש לך, והאם אתה לומד כחלק מקבוצה או באופן עצמאי. באופן עקרוני דרך המלך היא ללמוד את הבית יוסף שמביא את דעות הראשונים החשובות, ולאחר מכן ללמוד את השו"ע ועוד אחרון אחד שמסכם את האחרונים, כמו המשנה ברורה, ובסוף – ספר של זמנינו כמו פניני הלכה. כאשר תוך כדי הלימוד נוצר צורך לפתוח את הגמרא או אחד הראשונים בפנים כדי להבין יותר טוב, כך עושים, אך איני רואה יתרון בלראות דווקא את הרמב"ם בפנים על כל סוגיה.

יש לציין שיש יתרון גדול מאוד להקיף בזמן קצר הרבה הלכות, שכן ההלכות הן רבות מאוד, ולכן כדאי מאוד גם למי שלומד כפי שתארתי, לייחד כחצי שעה עד שעה ביום, כדי לקרוא על הסדר את סדרת פניני הלכה. הידע שניתן לרכוש כך בזמן לא ארוך, הוא עצום.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-07-27 08:51:41

אוכל ששהה לילה מתחת למיטה

שלום הרב, האם חוששים היום מרוח רעה בעניין מאכל סגור ששהה בלילה מתחת למיטה . כמו: אבטיח, חטיפים סגורים וכו ? ומה הסיבה המהותית לביצה ובצל מקולפים שאפילו הונחה עליהם קליפתם זה מספיק לביטול חשש רוח רעה ? תודה רבה

  1. מאכל שהונח תחת המיטה, גם אם לא היה סגור, מותר לאוכלו.

2. אין צורך לחשוש לביצה ובצל מקולפים לגמרי.

הדברים מובאים בפניני הלכה כשרות פרק לו. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-09-12 17:16:06

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לרשימת התפוצה

דילוג לתוכן