חיפוש שאלה מתוך המאגר

חיפוש שאלות ותשובות במערכת

השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת

לפי נושא

שאלות אחרונות

מסיק זיתים בשביעית

כמידי שנה אני מוסק מעצי הפקר על מורדות השומרון ואוצר שמן בכמות של כ 18 ליטר לשימוש כל השנה. בשביעית אני חא עושה זאת מחשש של הצורך בכמות ראשונית של כמעל 100 קג כדי להכניס למכונה, פחות מזה לא משתלם להכניס למכונה. השאלה שלי זה מה היה נהוג לעשות בזמן שעם ישראל היה בארצו, האם לא היו מוסקים בשביעית? כמות קטנה לא מפיקה שמן כ'כ שיהיה שווה לבצע את המלאכה של אצירת שמן … אז אם אנחנו מפקירים בני דודינו לוקחים כתאוות נפשם.. וכן אם יש היתר לכמות כלשהי, מה הכמות המקסימלית? ומתי עלי להפקיר ולנסות לזכות מן ההפקר? תודה רבה על כל העזרה

א. מותר לבעל השדה ולכל אדם לקטוף פירות לביתו רק כשיעור שהוא רגיל להביא מהשדה או מהחנות בשאר השנים: מפירות שמשתמרים זמן קצר, ניתן להביא כמות שמספיקה לכמה ימים. מפירות שמשתמרים יותר זמן, ניתן להביא לכמה שבועות. ומפירות שמשתמרים זמן רב, כגון זיתים וענבים שעושים מהם יין ושמן, ניתן להביא כמות שמספיקה למספר חודשים.

ב. מותר לקטוף גם עבור חברו כדי לחסוך לו את הטרחה. וכן מותר לכמה אנשים לשכור פועל שיקטוף עבורם פירות. זה פתרון מצויין במקרה הנוכחי.

ג. פירות שרגילים לעבד אחר הקטיף, כגון ענבים וזיתים שסוחטים ליין ושמן, ותאנים שמייבשים במוקצה, צריך לשנות בדרך עיבודם, לעשותם בכלים קטנים יותר או בשינוי אחר, כדי שיהיה היכר שהם פירות שביעית ולא יבואו לסחור בהם, ויזכרו להפקירם בזמן הביעור.

ד. כאשר הגיע הזמן שבו כלו פירות מין מסוים מהשדות, כל מי שיש בביתו מפירות אותו המין בכמות של יותר ממזון שלוש סעודות, צריך לחלקם לאחרים מזון שלוש סעודות לכל אחד. ואם מתעצל לחלקם, יוציאם לרחוב ויכריז בפני שלושה אנשים שאינם סמוכים על שולחנו, שכל הרוצה ליטול מהפירות יבוא וייטול, ואז רשאי הוא וכל אדם אחר לקחתם ללא הגבלת כמות וללא הגבלת זמן אכילה.

ה. כאשר בעל הפירות דחוק בממונו ונצרך לפירות, יוציאם לרחוב ויפקירם בפני שלושה מאוהביו שיודעים שהוא רוצה בפירות, וכך יוכל לחזור ולזכות בהם. ומי שאין לו אנשים שלא ייקחו את הפירות, יכול להוציאם לרחוב כשאין שם עוברים ושבים, ויכריז בקול שהפירות הפקר, ולפני שאנשים יספיקו לבוא לקחתם, יגביהם ויכניסם בחזרה לביתו.

ו. כיום שמעטים מכירים את מצב השדות, סומכים על זמני הביעור שוועדי הכשרות מפרסמים לגבי כל פרי. פירות שיש ספק לגבי זמן ביעורם, יש להפקיר ביום הראשון שבו יתכן שחל הביעור, והנוטלים מהפירות אחר זמן זה, יכוונו שלא לקנותם, ויודיעו לשלושה מחבריהם שהפירות הללו שבביתם עדיין הפקר וכל הרוצה רשאי לבוא ולקחת מהם. וכשיסתיים זמן הספק, יכוונו לקנותם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-05-11 06:16:10

אמירה לגוי במחלוקת הפוסקים

שלום, רציתי לדעת האם בדבר השנוי במחלוקת הפוסקים אם מותר או אסור לעשותו בשבת, ואף אם נפסק להלכה שאסור – האם עדין יהיה מותר לומר לגוי לעשות (באמירה ממש) ? האם זה מובא גם בפניני הלכה?

אמירה בדבר שנחלקו בו הפוסקים.

 

כשי"א שאסור מדאו' וי"א שאסור מדרבנן.

 

פנה"ל כה,ד-גם כאשר יש ספק אם פעולה מסוימת אסורה מהתורה או מדברי חכמים,מותר לבקש מגוי לעשותה לשם

מצווה או צורך גדול,שהואיל ועצם האמירה לגוי אסורה מדברי חכמים,הרי שספק דרבנן לקולא.

 

כשי"א שאסור מדאו' וי"א שמותר.     (מנוח"א טו,ח)

 

בי"ו (שיד,ז)-לגבי שבירת מנעול של כלים מביא את האגור,שמימיו לא ראה מי שהורה להתיר,וכתב עליו שזהו דוקא

ע"י ישראל,אבל ע"י גוי אין להחמיר,כיון דאיכא מאן דשרי אפילו ע"י ישראל.

וכ"פ בשו"ע.

וכ"כ המאמ"ר ושולחן עצי שיטים בדעת הרמ"א (שלז,ב) שהתיר כיבוד הבית ע"י גוי.וכתבו שהוא משום שיש מתירים

אפילו ע"י ישראל עצמו,ואף דלא פוסקים כמותם,מ"מ ע"י גוי מתירים בלי פקפוק (ולא משום שהוא פס"ר),וכמ"ש השו"ע

(שיד,ז) לגבי שבירת מנעול.

וכ"פ החיד"א להתיר לומר לגוי לחמם תבשיל שיש בו מרק שנצתנן,כיון שהרשב"א והר"ן מתירים אפילו ע"י ישראל.

וכ"כ המ"ב (שב,א) ע"ג דברי הרמ"א שאסר להסיר אבק מבגד משום מלבן-'ומ"מ נראה שיש לסמוך על דעה ראשונה

(שו"ע) להקל ע"י גוי'. (ומאידך בסימן שטז סעיף יב התיר לצוד בע"ח מבויית שיצא מכלובו (כשו"ע) רק במקום צורך גדול,אע"פ שגם

לרמ"א הוי איסור דרבנן בלבד).

וכ"פ המנוח"א– דבר שנחלקו בו הפוסקים אם מותר לעשותו בשבת או אסור, מותר לומר לגוי לעשותו בשבת אף אם

נפסקה הלכה בשו"ע כדעת האוסרים לישראל לעשותו (ואפילו בדאו'. וכ"פ כלכלת שבת כמובא בשש"כ ל, הערה נ).

ולמעשה אין להקל בזה באופן קבוע, אלא רק במקום הצורך, שכן לא מצאנו בפוסקים כלל כל כך מרכזי זה בהלכות אמירה לגוי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-05-11 06:05:17

לימוד מוזיקה בבית ספר למוזיקה בספירת העומר

שלום וברכה, אני לומד בבית ספר למוזיקה (מזמור) והייתי שמח לדעת אם מותר להמשיך ללמוד בספירת העומר

התשובה נמצאת בפניני הלכה זמנים פרק ג סעיף ח – מותר ללמוד וללמד לנגן בימי הספירה, הואיל ואין בזה שמחה. אבל תלמיד שממילא אינו רגיל ללמוד ברצף כל השנה, אם אפשר טוב שההפסקה תהיה בימי האבלות שבספירת העומר. ואם בכוונתו לעשות הפסקה אחת בשנה, עדיף שיעשה אותה בשלושת השבועות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-05-12 17:47:13

ברכה בתוך סעודה

שלום. פעמים אני מתחיל את הסעודה עם לחם מתוך כוונה לסיימה באכילת "לחם" שאני עושה מכוסמת. האם יש לברך שהכל על הלחם של כוסמת? ובמקרה שלא התכוונתי לאכול את הלחם מכוסמת בעת ברכות המוציא ואח"כ נמלך לאוכלו, האם יש לברך עליו?

אין לברך על הכוסמת בתוך הסעודה גם אם לא חשבת על כך בתחילתה, שכן היא חלק מהסעודה וקורה שאדם מחליט להוסיף לסעודתו מאכלים שלא תכנן. עיין בפניני הלכה ברכות פרק ג.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-04-27 19:02:02

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לרשימת התפוצה

דילוג לתוכן