לוח אירועים


יש לך שאלה?

חיפוש שאלה מתוך המאגר

חיפוש שאלות ותשובות במערכת

השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת

לפי נושא

שינוי מנהגי קהילה

שאלה

בפניני הלכה תפילה פרק ו הלכה ג מובאת הפסקה הבאה: כאשר קהילה שלמה נדדה למקום אחר, כיוון שהיא קהילה בפני עצמה, אין היא נגררת אחר שאר בני המקום, ואינה צריכה לשנות את מנהגיה (באו”ה תסח, ד). ואפילו אם בני המקום הוותיקים הם הרוב, כל זמן שהחדשים מאוגדים כקהילה עצמאית, עליהם להמשיך במנהגיהם הראשונים. וכן הדין בארץ ישראל, שבחסדי ה’ זכינו לקיבוץ גלויות, ומכל עדה עלו רבים וביניהם תלמידי חכמים, וכל עדה ועדה הקימה לעצמה בתי כנסת משלה – אין עדה אחת מתבטלת כלפי חברתה, ועל כל עדה לשמור את מנהגיה. פסקה זו אמורה לכאורה לסגור את האפשרות של קהילה שהיא \'לא ספרדית ולא אשכנזית\' (בצרוף הפסקאות הקודמות על הצטרפות לקהילה). אבל זה רחוק מהמציאות של הציבור הדת\"ל בימינו, בו יש כבר הרבה קהילות שאינן ספרדיות או אשכנזיות, ולאט לאט גם בתי כנסת שאינם כאלה או כאלה. מה נוהגים במקרים כאלה?

תשובה

התשובה לשאלתך נמצאת בסוף הפרק בסעיף ט

ט – בני עדות שונות המתפללים ביחד

במקומות רבים מתפללים בני כל העדות ביחד. כך מקובל בישיבות רבות, כדי שלא ליצור פירוד יום-יומי בין התלמידים. וכך מקובל בישובים קטנים, שאין בהם מספיק אנשים כדי להקים לכל עדה מניין גדול המקיים תפילות ושיעורי תורה. במצב שכזה היו נוהגים בעבר לקבוע נוסח אחד לפי הרוב, כדי שלא לשבש את סדרי התפילה, ולא ליצור מנהגים חלוקים בתוך אותו בית כנסת (עי\' אג\"מ או\"ח ד, לד). אולם כיום בציבור הדתי שרגיל ומכיר את המנהגים השונים, על פי הוראת הרבנים, נוהגים לתת לכל עדה ביטוי בסדרי התפילה. ובדרך כלל הולכים אחר החזן. אם החזן ספרדי, יתפלל בנוסח ספרדי. ואם אשכנזי, יתפלל בנוסח אשכנז. ויש מקומות שאפילו אם החזן תימני, למרות שהגייתו שונה מאוד מהמקובל, הוא מתפלל כדרכו בהגייה תימנית. וכיוון שכל המנהגים כשרים ומוכרים לכל, אין בזה חשש \'לא תתגודדו\', ואין הדבר עלול לגרום למחלוקת.

וכך נוהגים אצלנו במניין המרכזי בהר-ברכה ובישיבה. וכשיש הבדלים גדולים בין המנהגים, מנהגינו לילך אחר המקצרים. למשל, בימי צומות בה\"ב, שהאשכנזים נוהגים לומר בהם סליחות, אין אומרים סליחות בציבור. וכן אין אומרים בקול את שיר-השירים לפני קבלת שבת, כפי שנוהגים רבים מהספרדים. וכן אין אומרים את סדר הקורבנות בציבור, והרוצים לאומרם מקדימים לאומרם לפני התפילה. אמנם כאשר אין מדובר באריכות מכבידה, כמו בסיום התפילה, שהספרדים מאריכים בשיר של יום ופיטום הקטורת, או בתחנונים של שני וחמישי – הולכים אחר החזן, והחזן מזדרז מעט כדי להתחשב באשכנזים שהנוסח שלפניהם קצר.

ולמרות שהמנהג הספרדי הוא, שהחזן אומר בקול רם את כל המזמורים וברכות קריאת שמע, כדי להוציא את מי שאינו יודע לקרוא. המנהג הרווח שגם החזנים הספרדים אומרים בקול רם את סיום המזמורים והברכות בלבד. וזאת מפני שהכל יודעים לקרוא, והאמירה בקול מאריכה את משך התפילה, ומפריעה לכוונת חלק מהמתפללים.

וההוראה הכללית היא, שבכל מה שאומרים בקול הקהל הולך אחר מנהג החזן, ובדברים שאומרים בשקט כל אחד מתפלל כמנהגו. ואין מדקדקים בזה, והרוצה להתפלל בנוסח החזן רשאי, שכן דעת חלק מהפוסקים. והרוצה לומר גם את החלקים הנאמרים בקול כנוסח עדתו – רשאי, ובתנאי שיאמרם בשקט, כדי שלא יפריע לציבור ולא יבליט את ההבדלים בינו לחזן.

כאשר נוסח החזן כנוסח משפחת אמו, למרות שאין זה נוסחו הקבוע של המתפלל, נכון שיתפלל כל התפילה בנוסח החזן, מפני שהוא חייב בכבוד מסורת משפחת אמו.

כאשר חזן ספרדי אומר בתחנונים של שני וחמישי שלוש פעמים י\"ג מידות רחמים, ראוי שגם האשכנזים יפסיקו ויצטרפו לענות אחריו י\"ג מידות רחמים.

ובכל העניינים הללו, שבהם נשקלת טובת הקהילה וסידור התפילה מול שמירת הנוסחים, צריך רב המקום לפסוק.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

שאלות אחרונות

ערב מעורב של שירה בציבור

האם מותר להשתתף בארוע של שירה בציבור שהינו מעורב כשהמנחה הוא גבר ואין נשים ששרות על הבמה? האם זה משנה אם מדובר בפיוטי סליחות וכדומה לכבוד חודש אלול.

אסור. פניני הלכה ליקוטים ב' פרק ז, סעיף יב. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-09-14 06:53:21

עירוב

שלום, אני גר במקום ללא עירוב וצריך להוציא כלב לטיול. האם זה נחשב לטלטול להוציאו ברצועה? תודה רבה מראש!

נא לעיין בפניני הלכה שבת פרק כ סעיף ב. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-08-18 13:56:32

לימוד

שלום עליכם באיזה דרך עדיף יותר ללמוד הלכה? האם לקחת נושא מסוים ברמב"ם וללמוד אותו, ואיפה שפסק ההלכה השתנה בשו"ע, לראות מה אומר השו"ע והאחרונים; ואז יוצא שהרווחנו את לשון הרמב"ם מצד אחד, וגם את פסק השו"ע והאחרונים לא הפסדנו. או ללמוד רק מהשו"ע ושאר אחרונים בלבד, ללא רמב"ם? תודה רבה וישר כוח!

הדבר תלוי מאוד כמה זמן יש לך, והאם אתה לומד כחלק מקבוצה או באופן עצמאי. באופן עקרוני דרך המלך היא ללמוד את הבית יוסף שמביא את דעות הראשונים החשובות, ולאחר מכן ללמוד את השו"ע ועוד אחרון אחד שמסכם את האחרונים, כמו המשנה ברורה, ובסוף – ספר של זמנינו כמו פניני הלכה. כאשר תוך כדי הלימוד נוצר צורך לפתוח את הגמרא או אחד הראשונים בפנים כדי להבין יותר טוב, כך עושים, אך איני רואה יתרון בלראות דווקא את הרמב"ם בפנים על כל סוגיה.

יש לציין שיש יתרון גדול מאוד להקיף בזמן קצר הרבה הלכות, שכן ההלכות הן רבות מאוד, ולכן כדאי מאוד גם למי שלומד כפי שתארתי, לייחד כחצי שעה עד שעה ביום, כדי לקרוא על הסדר את סדרת פניני הלכה. הידע שניתן לרכוש כך בזמן לא ארוך, הוא עצום.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-07-27 08:51:41

אוכל ששהה לילה מתחת למיטה

שלום הרב, האם חוששים היום מרוח רעה בעניין מאכל סגור ששהה בלילה מתחת למיטה . כמו: אבטיח, חטיפים סגורים וכו ? ומה הסיבה המהותית לביצה ובצל מקולפים שאפילו הונחה עליהם קליפתם זה מספיק לביטול חשש רוח רעה ? תודה רבה

  1. מאכל שהונח תחת המיטה, גם אם לא היה סגור, מותר לאוכלו.

2. אין צורך לחשוש לביצה ובצל מקולפים לגמרי.

הדברים מובאים בפניני הלכה כשרות פרק לו. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-09-12 17:16:06

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לרשימת התפוצה

דילוג לתוכן