לוח אירועים


יש לך שאלה?

חיפוש שאלה מתוך המאגר

חיפוש שאלות ותשובות במערכת

השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת

לפי נושא

2 שאלות

שאלה

כבוד הרב, 1. ברוך השם השעה נולד לאישתי ילד רביעי. עכשיו שיש 4 ילדים אני מוצא את עצמי מטפל בילדים יותר ויותר. השאלה אם הפטור לנשים מתפילה של עוסק במצווה פטור מן המצוות תופס גם לחיוב של גברים לתפילה וגם לשאר חיובים כמו ברכת המזון או נטילת ידיים על לחם. 2. בנושא של טהרת המשפחה, למדנו בפניני הלכה של טהרת המשפחה שבמקרה של הווסת של אישה ארוך יותר מ32 ימים שהאישה לא תהי חייבת בדינים של וסת החודש ובווסת העונה וישאר לה רק וסת הפלגה. אישתי לא חושבת שזה נכון לאחר שלימדו אותה אחרת השאלה אם אפשר להגיד לה לנהוג כך לכתחילה לפי רוב פוסקים של ימינו?

תשובה

  1. לא. הקולא לנשים היא רק בתפילה והיא בנויה על כך שמעיקר הדין הן יכולות להסתפק בברכות השחר וברכות התורה. על גבי זה צרפו את שאר הסברות להקל עליהן.

2. בעבר היה ברור שהבעל קובע בענייני הלכה. אבל כיום שנשים ב\"ה יותר חכמניות, מי שיודעת יפה הלכה, ובמיוחד בהלכות נידה שהתורה וחכמים נתנו להן את האחריות, יש מקום לתת להן את הכבוד להחליט, ובלבד שהיא הולכת על פי רב אחד, ויודעת היטב את כל ההלכות, כך ששיקול הדעת שלה יותר מדוייק. אני מציע שתלמדו יחד את הסוגיה ותחליטו. כך הוא מהלך הסוגיה בקצרה:

וסת חצי קבוע.

בסימן קפו,ג מבואר שאישה שרגילה לראות דוקא בזמנים מסויימים, כגון בין 25 ל 30 יום, יש לה וסת קבוע לגבי הימים (לפני ואחרי) שלא רגילה לראות בהם. ולכן בימים אלו אינה צריכה לעשות בדיקות של לפני ואחרי התשמיש כדי לוודא שאינה רואה מחמת תשמיש.

ונחלקו הפוסקים האם אפשר להשליך את הדברים גם לגבי פרישה, האם אישה שרגילה לראות אחר ל\' יום צריכה לחוש לעונ\"ב ויום החודש:

ריטב\"א,מהרי\"ל– כיון שהוחזקה שלא תראה ביום השלושים, אינה צריכה לחוש לעונ\"ב. וכ\"מ ברשב\"א ובלבוש. וכ\"פ טהר\"י,מלבו\"ט,אג\"מ,טה\"ב לגבי עונ\"ב. וכ\"פ דרכ\"ט (דוקא שרגילה לראות אחר 31 יום), והוסיף שה\"ה ליום החודש.

בי\"ו – חוששת ליום השלושים מדין עונ\"ב, משום שחמור דין זה מדין בדיקת רואה מחמת תשמיש שרבים הראשונים שסוברים שא\"צ כלל לבדוק. וכ\"פ חוו\"ד,סד\"ט,ערוה\"ש,שועה\"ר ועוד. וכ\"פ המנחת יצחק,הרב בן ציון אבא שאול,שבט הלוי.

למעשה – לפי כללי הפסיקה שספק דרבנן לקולא, וכיון שכיום נשים רבות כלל לא רואות בימים שהן פורשות בהן (שלושים, חודש, הפלגה), יד המקלים על העליונה, ולכן אישה שרגילה לראות לאחר 31 ימים מראייתה הקודמת, אינה צריכה לחשוש כלל שתראה בעונ\"ב או ביום החודש, שכן על פי דיני קביעת ווסת יש לאישה זו ווסת קבוע לגבי אותם ימים שיודעת שלא תראה בהם.

מזל טוב. שתזכו לגדל את כל ילדיכם בנחת ובשמחה. אל תשכח לתת לאשתך הרבה מאוד זמן לישון בחודשיים הראשונים כדי להתאושש (פניני הלכה).

בברכה

אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

שאלות אחרונות

קניית אקדח מכספי מעשרות

הוצאתי רישיון נשק בגלל המצב הביטחוני, האם ניתן לקנות אקדח מכספי מעשרות שאני נותן?

לא. כספי מעשר נועדו לעזרה לאנשים אחרים, שבראשם עניים ולומדי תורה. לא עבור צרכי האדם עצמו גם אם הם חשובים מאוד עד כדי שנועדו להצילו מסכנות. הלכות מעשר הובא בפניני הלכה ליקוטים ב' פרק ו. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-30 17:43:21

תפילת הדרך

שלום רציתי לדעת איך יודעים מתי צריך להגיד תפילת הדרך בנסיעה? האם לפי מרחק או לפי זמן נסיעה? והאם מרחובות לירושלים צריך להגיד תפילת הדרך?

הלכות תפילת הדרך מבוארים בפניני הלכה ברכות פרק יח. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וזהו קיצור הדברים:

יח – תפילת הדרך

הדרך

א. היוצא מחוץ למקום יישוב למרחק של יותר מפרסה (3.648 ק"מ), צריך לומר את 'תפילת הדרך' להצלחת דרכו והצלתו מסכנות. וכיום שסכנת תאונות הדרכים קיימת גם בתוך העיר, הנוסע בתוך העיר יותר משיעור פרסה, טוב שיאמר את תפילת הדרך בלא הזכרת ה' בסופה. ואם יוצא מהעיר לדרך של יותר מפרסה, נכון שיאמר את תפילת הדרך בהזכרת ה' מיד כשמתיישב במכוניתו בתוך העיר לקראת נסיעתו.

ב. שכח לומר את תפילת הדרך ועדיין רחוק יותר מפרסה מהכניסה למקום היישוב שנוסע אליו, יאמר אותה מיד כשנזכר. ואם נשאר פחות מפרסה, יאמר אותה בלא הזכרת ה' בסופה.

ג. בכבישים שנחשבים למסוכנים מחמת התנכלויות הערבים, יש לומר את תפילת הדרך גם בדרך של פחות מפרסה.

ד. הנוסע כמה נסיעות ביום, יאמר את תפילת הדרך בפעם הראשונה, ויכוון על כל הנסיעות שיעשה באותו היום. אבל אם תכנן רק נסיעה אחת, ולאחר מכן נמלך בדעתו והחליט לנסוע פעם נוספת, עליו לאומרה שוב. וכאשר הדרך נמשכת כמה ימים, בכל בוקר צריך לומר את תפילת הדרך.

הברכה

ה. הנוסח שתקנו חכמים לתפילת הדרך מתאים לכל סוגי הסכנות שבדרכים, ולכן אין חובה להוסיף בה את סכנת תאונות הדרכים, והרוצה להוסיף רשאי.

ו. כיון שתפילת הדרך אינה פותחת ב'ברוך', נכון אם אפשר להצמידה לברכה אחרת. לכן אם לפני שמברך את תפילת הדרך נזדמן לו לאכול או לשתות, יברך ברכה אחרונה ומיד אחר כך יאמר את תפילת הדרך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-30 17:22:05

תפילת נשים

שלום רב, אם אני מתפללת 3 תפילות ביום (שחרית מנחה וערבית), באופן קבוע, האם אני צריכה להתפלל תשלומין אם פספסתי תפילה כמו הגברים? תודה!

כן.

פניני הלכה תפילת נשים פרק יג סעיף ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה) :

ו – סדר השלמת תפילה שנשכחה

הנוהגת להתפלל תפילה אחת בכל יום, ולא הספיקה להתפלל עד שהגיע חצות היום ונסתיים זמן תפילת שחרית (כמבואר לעיל ח, א), תמתין עד חצי שעה אחר חצות, ותתפלל מנחה. ואם לא הספיקה להתפלל מנחה ושקעה החמה, תתפלל תפילת ערבית.

ומי שנוהגת להתפלל בכל יום שחרית ומנחה, תקנת התשלומין חלה עליה. ואם שכחה להתפלל שחרית, תתפלל מנחה פעמיים, בפעם הראשונה לשם תפילת מנחה, ובפעם השנייה לתשלומי שחרית.

ואם שכחה להתפלל מנחה והיא רגילה להתפלל ערבית, תשלים את תפילת מנחה אחר תפילת ערבית. ואם אינה רגילה להתפלל ערבית, אם תרצה תוכל להתפלל ערבית ותתפלל אח"כ תפילה נוספת לתשלומי מנחה. אבל אינה חייבת בזה, הואיל ואין היא רגילה להתפלל ערבית, וכיוון שלא תתפלל ערבית ממילא גם לא תתפלל לתשלומי מנחה. ואחר תפילת שחרית, ברור שלא תוכל להשלים את תפילת המנחה, מפני שתקנו חכמים תשלומין לתפילה הסמוכה בלבד, אבל אחר שעבר זמן התפילה שאחריה, כבר אין לה תשלומין (פניני הלכה תפילה יח, ט).

ואם שכחה להתפלל מנחה בערב שבת, וברצונה להשלים את תפילתה אחר תפילת ערבית של שבת, גם את תפילת התשלומין תאמר בנוסח ערבית של שבת (ע' פניני הלכה תפילה יח, י).[1]

תפילת ההשלמה צריכה להיות אחר תפילת החובה, ואם התכוונה להתפלל את התפילה הראשונה כתשלומין ואת השנייה כתפילת החובה, לא יצאה בתפילתה הראשונה לשם תשלומין, ועליה לחזור להתפלל בשלישית לשם תשלומין (שם יח, ח).

יש להפסיק בין תפילת החובה לתפילת התשלומין כדי שיעור מהלך ארבע אמות. ובדיעבד, מי שהיתה צריכה להשלים את תפילת שחרית, ושכחה להתפלל תשלומין מיד אחר תפילת מנחה, כל זמן שלא עבר זמן תפילת מנחה, כלומר כל זמן שלא שקעה החמה, תתפלל תשלומין עבור תפילת שחרית (שם יח, ח).

לתפילת מוסף אין תשלומין, מפני שאין מקריבים את קרבנות המוספים אלא ביומם. וכן מי ששכחה להתפלל שחרית ביום שמתפללים בו מוסף, אינה יכולה להשלים את תפילת שחרית אחר מוסף, אלא אחר מנחה בלבד (שם יח, ט).

תשלומין נתקנו רק למי שלא התפללה באונס או שגגה, אבל מי שלא התפללה במזיד, אין לה תשלומין (שם יח, ט).

[1]. עניין השלמה לנשים מבואר במ"ב רסג, מג, וכה"ח רסג, סה. ושם נתבאר לעניין תשלומי מנחה של ערב שבת בערבית של שבת. ואף שבהליכות שלמה תפילה יג, הערה י, דייק מהמ"ב, שאפילו אשה שאינה רגילה להתפלל ערבית אם היא רגילה להתפלל מנחה, כאשר שכחה להתפלל מנחה, עליה להתפלל ערבית כדי להשלים אח"כ את תפילת המנחה. וכ"כ בהליכות ביתה ו, ח, ובהערה יג, ובפס"ת רלד, ד. מ"מ נראה יותר, שכוונת המ"ב להציע את הדרך הטובה ביותר, אבל אין בכך חובה. ואולי נשים רבות נהגו להתפלל ערבית בליל שבת, ולכן הציע המ"ב להשלים אחר ערבית את תפילת מנחה, אבל לא התכוון לחייב בכך נשים. (וע' בהליכות בת ישראל ב, כ, ובאש"י ל, הערה ו, שכתבו גם הם שאין בזה חובה, ותלו דבריהם בגרש"ז אויערבאך, שלא כפי שמובא בהליכות שלמה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-18 16:45:13

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לרשימת התפוצה

דילוג לתוכן