חיפוש שאלה מתוך המאגר

חיפוש שאלות ותשובות במערכת

השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת

לפי נושא

תנור אפיה שהיה דלוק בבין השמשות

שאלה

לכבוד הרב שלום. מופיע בפניני הלכה בפרק של מוקצה בשבת . שבת: כג . ז- כלים שמלאכתם לאיסור. בכותרת המשנה מכשירי חשמל : … אבל מכשירי חשמל שיש להם חוט להט או גוף חימום.. השאלה שלנו היא כזאת – תנור אפיה שהיה דלוק בבין השמשות- נחשב כמוקצה מחמת גופו ואסור בטלטול גם לצורך גופו ומקומו. (כך קראתי) אם כך איך מותר לפתוח את דלת התנור לאחר שהתנור כבה כדי להוציא את המאכל? תודה רבה

תשובה

עיין בפניני הלכה סוף הערה 14 שטלטול מקצת המוקצה מותר לצורך דבר המותר. לכן מותר לפתוח את דלת מקרר, מכונת כביסה ומכונת ייבוש ותנור ומיחם של שבת, וכן מותר להזיז ידנית את תריסי המזגן, ולפתוח את ברז המיחם של שבת (שביתת השבת (מלאכת קוצר,בבאר רחובות לז), אול\"צ (ב,כו,ד), אשמרה שבת (ח\"ב עמ\' קפו), שש\"כ (כח,הערה נה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

שאלות אחרונות

מעשרות

שלום. אני רוצה בלי נדר להתחיל להפריש לתרומות ומעשרות. הבנתי שניתן להשתמש בחלק מהכסף לחתונות של הילדים אך צריך שהכסף ישמש לגמ"ח. רציתי לשאול אם יש קרן כזו לציבור הציוני. תודה

אם קיבלת על עצמך דבר כזה חשוב, כדאי לך לדעת היטב איך מיישמים אותו. לשם כך אני מציע לך לקרוא את הפרק העוסק בכך מתוך ספרו של הרב מלמד פניני הלכה ליקוטים פרק ו. שם תראה בדיוק עבור מה כדאי ונכון לתת את כספי המעשר, ומתי ניתן ליתנו לילדים.

ניתן לקרוא מתוך כל ספרי פניני הלכה מתוך האתר של פניני הלכה

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-10-17 19:47:26

ברכה על טורטיה

שלום הרב, מה ברכת הטורטיה? (עשויה מעיסה עבה, אך מרודדת מאוד דק ומתקפלת). אם ברכתה מזונות, מה הדין בקביעת סעודה? תודה

כיון שהטורטיה עצמה העשויה מקמח חיטה אינה מתוקה ואינה נכססת ואינה ממולאת בשעת האפיה, ברכתה המוציא. אמנם  הקטנות שמוגשות תמיד עם מילוי ועל מנת כן אופים אותן, הוי כאילו אפו אותן עם המילוי, וכיון שנועדו לטעימה ולא לשביעה, ברכתן מזונות אלא אם כן קובע עליהן סעודה.

חילוק זה כתבו רבים – אול"צ יב, י, בנין שלום (שם (קב)), ילקו"י קעז, ג בסוף ההערה, ברכת ה' ג י, 202, וכך הובא בשעה"ב הערה צח בשם ברכה כהלכה שאם עשה העיסה בנפרד על דעת למלאותה, וכך היא דרך אכילתה ועיקר עשייתה לקינוח ותענוג, דינה כפהב"כ.

החילוק בין גודל המאפה הממולא בדברים שנועדו לשביעה כבשר גבינה וירקות, מובא בפניני הלכה ברכות ו, ח. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-10-11 20:16:06

ברכה על טו'ת

הפושט טלית ותפילין לפני ה כניסה ל ביה'כ האם חייב לברך עליהם לאחר צאתו כשלובש ומניח אותם שוב , לאשכנזים?

על הטלית לא יברך שוב, ועל התפילין יברך שוב אם נכנס לגדולים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-10-12 07:00:04

תרופה חלבית

קניתי תרופה המכילה לקטוז, האם זה אומר שהתרופה חלבית? האם צריך המתנה אחר בשר?

פניני הלכה כשרות פרק ל הערה 8 – תרופה שנועדה לבליעה ואחד ממרכיביה הוא לקטוז או חלבוני חלב אינה נחשבת לחלבית, ואין איסור ליטול אותה לאחר אכילת בשר (אג"מ ב יו"ד כו; שבט הלוי ז, קיח).

אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-10-10 16:14:00

2 שאלות

כבוד הרב, 1. ברוך השם השעה נולד לאישתי ילד רביעי. עכשיו שיש 4 ילדים אני מוצא את עצמי מטפל בילדים יותר ויותר. השאלה אם הפטור לנשים מתפילה של עוסק במצווה פטור מן המצוות תופס גם לחיוב של גברים לתפילה וגם לשאר חיובים כמו ברכת המזון או נטילת ידיים על לחם. 2. בנושא של טהרת המשפחה, למדנו בפניני הלכה של טהרת המשפחה שבמקרה של הווסת של אישה ארוך יותר מ32 ימים שהאישה לא תהי חייבת בדינים של וסת החודש ובווסת העונה וישאר לה רק וסת הפלגה. אישתי לא חושבת שזה נכון לאחר שלימדו אותה אחרת השאלה אם אפשר להגיד לה לנהוג כך לכתחילה לפי רוב פוסקים של ימינו?

  1. לא. הקולא לנשים היא רק בתפילה והיא בנויה על כך שמעיקר הדין הן יכולות להסתפק בברכות השחר וברכות התורה. על גבי זה צרפו את שאר הסברות להקל עליהן.

2. בעבר היה ברור שהבעל קובע בענייני הלכה. אבל כיום שנשים ב"ה יותר חכמניות, מי שיודעת יפה הלכה, ובמיוחד בהלכות נידה שהתורה וחכמים נתנו להן את האחריות, יש מקום לתת להן את הכבוד להחליט, ובלבד שהיא הולכת על פי רב אחד, ויודעת היטב את כל ההלכות, כך ששיקול הדעת שלה יותר מדוייק. אני מציע שתלמדו יחד את הסוגיה ותחליטו. כך הוא מהלך הסוגיה בקצרה:

וסת חצי קבוע.

בסימן קפו,ג מבואר שאישה שרגילה לראות דוקא בזמנים מסויימים, כגון בין 25 ל 30 יום, יש לה וסת קבוע לגבי הימים (לפני ואחרי) שלא רגילה לראות בהם. ולכן בימים אלו אינה צריכה לעשות בדיקות של לפני ואחרי התשמיש כדי לוודא שאינה רואה מחמת תשמיש.

ונחלקו הפוסקים האם אפשר להשליך את הדברים גם לגבי פרישה, האם אישה שרגילה לראות אחר ל' יום צריכה לחוש לעונ"ב ויום החודש:

ריטב"א,מהרי"ל– כיון שהוחזקה שלא תראה ביום השלושים, אינה צריכה לחוש לעונ"ב. וכ"מ ברשב"א ובלבוש. וכ"פ טהר"י,מלבו"ט,אג"מ,טה"ב לגבי עונ"ב. וכ"פ דרכ"ט (דוקא שרגילה לראות אחר 31 יום), והוסיף שה"ה ליום החודש.

בי"ו – חוששת ליום השלושים מדין עונ"ב, משום שחמור דין זה מדין בדיקת רואה מחמת תשמיש שרבים הראשונים שסוברים שא"צ כלל לבדוק. וכ"פ חוו"ד,סד"ט,ערוה"ש,שועה"ר ועוד. וכ"פ המנחת יצחק,הרב בן ציון אבא שאול,שבט הלוי.

למעשה – לפי כללי הפסיקה שספק דרבנן לקולא, וכיון שכיום נשים רבות כלל לא רואות בימים שהן פורשות בהן (שלושים, חודש, הפלגה), יד המקלים על העליונה, ולכן אישה שרגילה לראות לאחר 31 ימים מראייתה הקודמת, אינה צריכה לחשוש כלל שתראה בעונ"ב או ביום החודש, שכן על פי דיני קביעת ווסת יש לאישה זו ווסת קבוע לגבי אותם ימים שיודעת שלא תראה בהם.

מזל טוב. שתזכו לגדל את כל ילדיכם בנחת ובשמחה. אל תשכח לתת לאשתך הרבה מאוד זמן לישון בחודשיים הראשונים כדי להתאושש (פניני הלכה).

בברכה

אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-10-07 23:04:48

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לרשימת התפוצה

דילוג לתוכן