חיפוש שאלה מתוך המאגר

חיפוש שאלות ותשובות במערכת

השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת

לפי נושא

שאלות אחרונות

תרופה חלבית

קניתי תרופה המכילה לקטוז, האם זה אומר שהתרופה חלבית? האם צריך המתנה אחר בשר?

פניני הלכה כשרות פרק ל הערה 8 – תרופה שנועדה לבליעה ואחד ממרכיביה הוא לקטוז או חלבוני חלב אינה נחשבת לחלבית, ואין איסור ליטול אותה לאחר אכילת בשר (אג"מ ב יו"ד כו; שבט הלוי ז, קיח).

אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-10-10 16:14:00

2 שאלות

כבוד הרב, 1. ברוך השם השעה נולד לאישתי ילד רביעי. עכשיו שיש 4 ילדים אני מוצא את עצמי מטפל בילדים יותר ויותר. השאלה אם הפטור לנשים מתפילה של עוסק במצווה פטור מן המצוות תופס גם לחיוב של גברים לתפילה וגם לשאר חיובים כמו ברכת המזון או נטילת ידיים על לחם. 2. בנושא של טהרת המשפחה, למדנו בפניני הלכה של טהרת המשפחה שבמקרה של הווסת של אישה ארוך יותר מ32 ימים שהאישה לא תהי חייבת בדינים של וסת החודש ובווסת העונה וישאר לה רק וסת הפלגה. אישתי לא חושבת שזה נכון לאחר שלימדו אותה אחרת השאלה אם אפשר להגיד לה לנהוג כך לכתחילה לפי רוב פוסקים של ימינו?

  1. לא. הקולא לנשים היא רק בתפילה והיא בנויה על כך שמעיקר הדין הן יכולות להסתפק בברכות השחר וברכות התורה. על גבי זה צרפו את שאר הסברות להקל עליהן.

2. בעבר היה ברור שהבעל קובע בענייני הלכה. אבל כיום שנשים ב"ה יותר חכמניות, מי שיודעת יפה הלכה, ובמיוחד בהלכות נידה שהתורה וחכמים נתנו להן את האחריות, יש מקום לתת להן את הכבוד להחליט, ובלבד שהיא הולכת על פי רב אחד, ויודעת היטב את כל ההלכות, כך ששיקול הדעת שלה יותר מדוייק. אני מציע שתלמדו יחד את הסוגיה ותחליטו. כך הוא מהלך הסוגיה בקצרה:

וסת חצי קבוע.

בסימן קפו,ג מבואר שאישה שרגילה לראות דוקא בזמנים מסויימים, כגון בין 25 ל 30 יום, יש לה וסת קבוע לגבי הימים (לפני ואחרי) שלא רגילה לראות בהם. ולכן בימים אלו אינה צריכה לעשות בדיקות של לפני ואחרי התשמיש כדי לוודא שאינה רואה מחמת תשמיש.

ונחלקו הפוסקים האם אפשר להשליך את הדברים גם לגבי פרישה, האם אישה שרגילה לראות אחר ל' יום צריכה לחוש לעונ"ב ויום החודש:

ריטב"א,מהרי"ל– כיון שהוחזקה שלא תראה ביום השלושים, אינה צריכה לחוש לעונ"ב. וכ"מ ברשב"א ובלבוש. וכ"פ טהר"י,מלבו"ט,אג"מ,טה"ב לגבי עונ"ב. וכ"פ דרכ"ט (דוקא שרגילה לראות אחר 31 יום), והוסיף שה"ה ליום החודש.

בי"ו – חוששת ליום השלושים מדין עונ"ב, משום שחמור דין זה מדין בדיקת רואה מחמת תשמיש שרבים הראשונים שסוברים שא"צ כלל לבדוק. וכ"פ חוו"ד,סד"ט,ערוה"ש,שועה"ר ועוד. וכ"פ המנחת יצחק,הרב בן ציון אבא שאול,שבט הלוי.

למעשה – לפי כללי הפסיקה שספק דרבנן לקולא, וכיון שכיום נשים רבות כלל לא רואות בימים שהן פורשות בהן (שלושים, חודש, הפלגה), יד המקלים על העליונה, ולכן אישה שרגילה לראות לאחר 31 ימים מראייתה הקודמת, אינה צריכה לחשוש כלל שתראה בעונ"ב או ביום החודש, שכן על פי דיני קביעת ווסת יש לאישה זו ווסת קבוע לגבי אותם ימים שיודעת שלא תראה בהם.

מזל טוב. שתזכו לגדל את כל ילדיכם בנחת ובשמחה. אל תשכח לתת לאשתך הרבה מאוד זמן לישון בחודשיים הראשונים כדי להתאושש (פניני הלכה).

בברכה

אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-10-07 23:04:48

גידול בהמה דקה בארץ ישראל

שלום כבוד הרב , אני סטודנטית להוראה במכללה התורנית חמדת הדרום , נתבקשתי לחקור את נושא ״ איסור גידול בהמה דקה בארץ ישראל״ רציתי לדעת אם תוכל בבקשה לספר לי על האיסור האם הוא מדאורייתא או מחכמים , האם הוא תקף גם היום, איך הצליחו לבטל אותו ( אם הוא בוטל) אשמח למקורות / ספרים שעוסקים בנושא . ודעות של האחרונים לגבי זה תודה רבה רבה אתל

שלום

להלן תשובה לשאלתך מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א מאתר ישיבת הר ברכה

קישור לאתר

בתקופת בית שני, שבה פרחה החקלאות בארץ ישראל, ראו חכמים כי התרבו המקרים שבהם עיזים וכבשים שיצאו למרעה, הזיקו לעצים ולשדות נזק כבד ומשמעותי. על כן נמנו וגמרו לקבוע תקנה שלא לגדל בהמה דקה בארץ ישראל. בהמה דקה הוא שם כולל לכבשים ועיזים. ואכן עיקר הנזק שנגרם לעצים ולשדות היה על ידי הבהמות הדקות, שהן קלות תנועה ומגיעות לכל מקום ולוחכות כל עץ. ואמנם גם הבהמות הגסות, היינו הפרות, עלולות להזיק לעצים, אלא שכלל יסוד הוא שאין גוזרים גזירה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכול לעמוד בה. וכיוון שהאנשים צריכים את הפרות לחלב ולבשר, ולא ניתן להובילן מחוץ לארץ בדרכים ארוכות, לכן התירו לגדלן בארץ. וכמובן שמוטלת על בעלי הפרות החובה לשומרן כדי שלא תזקנה, ואם הזיקו בשדות, בעליהם חייבים לשלם פיצוי לבעלי השדות.

אבל בהמה דקה אפשר להביא מחוץ לארץ, שכן הבהמות הדקות מסוגלות ללכת בדרכים ארוכות, ולכן גזרו שלא לגדלן במקומות הישוב שבארץ, אבל במדבריות וביערות של ארץ ישראל, ובארצות הסמוכות לארץ ישראל – מותר לגדלן. וכל הרוצה לקנות בהמה דקה לצורכי בשר לחג או לחתונה או מסיבה אחרת, מותר לו לקנות בהמה דקה ולהשהותה אצלו עד שלושים יום, ובתנאי שלא תצא לרעות בחוץ, אלא הוא יביא לה את מזונה. וכן מותר למוכרי הבשר להביא בהמות דקות כדי למוכרן, בתנאי שלא ישהו אותן יותר משלושים יום, וכן שלא תרענה בשדות ובגינות (ב"ק עט, ב, פ, א; רמב"ם הל' נזקי ממון פרק ה').

עוד חשוב לדעת, שגם בבבל, במקומות שרוב תושבי האזור היו יהודים, נהגו לאסור גידול בהמות דקות בקרבת המקומות המיושבים, ושוב מאותו הטעם, כדי שלא להזיק לשדות ולמטעים.

 

במשך שנות הגלות, בזמן שהארץ היתה שוממה, בלא מטעים ובלא שדות של ירקות, הואיל ולא נשקפה סכנה מן הבהמות הדקות, בטל האיסור לגדל בהמות דקות. וכן פסק בעל ה'שולחן-ערוך', רבי יוסף קארו, שחי בארץ ישראל לפני יותר מארבע מאות שנה, שהואיל ואין מצויים בארץ ישראל שדות של יהודים, מותר לגדל בארץ בהמות דקות (שו"ע חו"מ תט, א).

אלא שכיום, לאחר שזכינו ברוב חסדיו לחזור לארץ אבותינו ולהפריח את שממותיה, הועלתה מחדש השאלה, האם חלה עלינו אותה גזירה קדומה שלא לגדל בהמות דקות בארץ או שמא מאחר שנתבטלה הגזירה בעת תקופת הגלות, פג תוקפה.

למעשה נחלקו בזה הפוסקים. יש אומרים, שהואיל והטעם שלשמו נגזרה הגזירה ידוע, והוא שלא יזיקו לשדות, ממילא ברור שכל זמן שהטעם הזה קיים אף הגזירה קיימת. וכיוון שהיום ישנם שדות שעלולים להינזק מן הבהמות, ממילא הגזירה חוזרת לתוקפה (יבי"א חו"מ ג, ז, וכן בשבט הלוי ד, רכז).

אבל לדעת הרב צבי פסח פרנק, הכלל הוא שכל גזירה שנתבטלה בתקופה מסוימת, אין היא יכולה לחזור למקומה ללא תקנה מחדש. ומאחר שבמשך הגלות בטלה הגזירה, פג תוקפה, ואין כיום איסור לגדל בהמות דקות בארץ (בהערות הר צבי לטור חו"מ ת"ט). וכן פסק בעל תשובות 'ציץ-אליעזר' (ז, כד – כה), והוסיף עוד טענה, שמאחר שמתחילת ההתיישבות החדשה בארץ היה מקובל לגדל עדרים של בהמות דקות, ממילא יוצא שכל המתיישבים שנטעו שדות ועסקו בחקלאות התיישבו על דעת כך שמותר לרועי הבהמות הדקות לרעות בשדות הבר, ובתנאי שיזהרו שלא להזיק למטעים ולשדות הירקות. וכיוון שכל התקנה נעשתה למענם, והם הסכימו שיגדלו בהמות דקות סביב שדותיהם, אין מקום להחזיר את התקנה למקומה.

ומאחר שכל הספק הוא באיסור מדברי חכמים, על פי ההלכה מותר לגדל כיום בהמה דקה בארץ ישראל, שכן הכלל הוא, שספק בדברי חכמים להקל. ובמיוחד שעל ידי רעיית הבהמות מתקיימת כיום מצוות ישוב הארץ, שכן על ידי מרעה ניתן לתפוס שטחים נרחבים, ולקיים את המצווה לרשת את הארץ, שתהיה בידינו ולא ביד אומה אחרת.

בברכה אייל משה

מחבר התשובה: אהרון 48

2014-03-06 06:53:35

שביעית

יש לי עץ לימון בגינה שגדל בצורה לא יפה כך שרק בצד אחד גדלו ענפים ובצד השני הוא ישר. השאלה היא האם מותר לי לסדר את העץ כך שיהיה יפה וכמובן שכל כוונתי זה לנוי ואין לי כוונת השבחה. ועוד בעיה היא שיש על העץ לימונים שהם עדיין לא בשלו האם מותר לקצוץ את העץ אע"פ שע"י כך מפסיד את הלימונים ? תודה רבה

קציצת עץ לשם יופי ללא כל רצון להשבחתו – מותרת. ואם נעשית על ידי אדם שיודע לקצוץ באופן מקצועי, הוא צריך לקצוץ בשינוי כדי שיהיה ברור שאין המטרה להשבחה.

לגבי הפירות – מותר לחתוך ענפי פירות רק לפני שהתחילו לצמוח עליהם פירות, או לאחר שנעשו הפירות ראויים לאכילה, שאם לא כן נמצא שהוא מפסיד את הפרי שהתחיל לגדול. אמנם יש לציין שקדושת שביעית בפירות העץ נקבעת לפי שליש גידולם, כלומר רק פירות שהגיעו בראש השנה של תחילת השנה השביעית לשליש הבשלתם, יש בהם קדושת שביעית, אף שהמשיכו לגדול בשנה השמינית. ואם הגיעו לשליש הבשלתם בשנה השישית, לא חלה עליהם קדושה אף שהמשיכו לגדול בשנה השביעית, ומותר לקטוף אותם ולסחור בהם כבכל השנים. אמנם משנכנסה השנה השביעית, אסור לבצע מלאכות שמשביחות את העץ או את גידול הפירות.

התשובות נתנו מתוך ספרו של הרב אליעזר מלמד שליט"א – פניני הלכה שביעית ויובל. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-10-05 12:40:47

שימוש במסיר איפור בשבת

היי, רציתי לדעת האם מותר להשתמש בשבת במסיר איפור שבא בתצורת מגבונים. אציין שהמטרה היא כמובן לא לסחוט את המגבון, אבל יוצא שנעשה איתו שיפשוף די חזק, ושבסוף המגבון כבר לא כל כך לח. תודה רבה

פניני הלכה שבת יד, ד – אמנם האיסור הוא להתאפר, אבל להסיר את האיפור מותר על ידי מים או צמר גפן, אבל אין להשתמש בצמר גפן שספוג במים, משום איסור סחיטה.

פניני הלכה שבת יד, ו – מותר להשתמש במגבונים לחים קטנים וגדולים לצורך ניקוי תינוק ומקומות מלוכלכים שבגוף ולצורך ניקוי שולחן ומרצפות. אמנם יש מחמירים, משום שלדעתם השימוש במגבון כרוך בסחיטה, שבעת הניגוב לוחצים על המגבון והלחות נסחטת ויוצאת מתוכו, ויש מזה תועלת לצורך הניקוי. אולם העיקר כדעת המתירים, שכן המגמה בשימוש במגבונים, להסתייע בלחות שעל פניהם כדי לנקות היטב, אבל אין מעוניינים לסחוט את המגבון כדי להרטיב את המקום שמנגבים, שאם היו רוצים להרטיבו היה אפשר לשוטפו במים. וכל זמן שהלחות נשארת על המגבון אין היא נסחטת ונפרדת ממנו, ואין בזה איסור. ואם במקרה יצאו מעט טיפות מן המגבון, כיוון שאין מתכוונים לזה, אין בזה איסור.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-10-03 10:29:12

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לרשימת התפוצה

דילוג לתוכן