חיפוש שאלה מתוך המאגר

חיפוש שאלות ותשובות במערכת

השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת

לפי נושא

מנהגים

שאלה

שלום הרב, רציתי לשאול, מה דעת הרב בעניין מנהגי האשה לאחר הנישואים? האם מחוייבת מדינא לעבור למנהג הבעל? האם הבעל יכול למחול? תודה

תשובה

בדברים שקשורים לאסור ומותר, עוברת לגמרי למנהג בעלה. ואילו בדברים שנוגעים למנהג בלבד, כגון נוסח התפילה, יכולה להמשיך לנהוג כמנהג בית אביה עד שילדיה יגדלו.

מקורות לעיון מפניני הלכה (אפשר לקרוא מהספרים מתוך האתר של פניני הלכה):

1.

הלכות פסח פרק פרק ט – קטניות

ג – בני זוג מעדות שונות

שאלה נפוצה, מה יעשו בני זוג שאחד מהם בא ממשפחה שנהגה איסור קטניות והשני ממשפחה שאוכלת קטניות. כתב על כיוצא בזה אחד מגדולי הראשונים, רבי שמעון בן צמח דוראן (תשב\"ץ ג, קעט), שדבר פשוט הוא בלא ספק, שלא יתכן שישבו שניהם באופן קבוע על שולחן אחד, ומה שמותר לזה אסור לזה. ולכן האשה צריכה לילך אחר מנהגי בעלה, שאשתו כגופו. וכן למדנו שכאשר בת ישראל מתחתנת עם כהן, דינה ככהנת והיא אוכלת בתרומה, ובת כהן שהתחתנה עם ישראל דינה כישראלית שאסור לה לאכול בתרומה. ומדיני כהונה למדנו עוד, שאם הבעל נפטר ואין לה ממנו בן או בת – תחזור למנהג בית אביה, ואם יש לה ממנו בן או בת – תמשיך במנהגיו. ואם תתחתן – תנהג כבעלה (אמנם בין ישראל לעמים הולכים אחר האשה, שהאם קובעת את ייחוס ילדיה כיהודים ולא האב).

הוסיף הרב פיינשטיין לבאר (אג\"מ או\"ח א, קנח), שדין האשה כדין מי שעובר לגור במקום שהכל נוהגים בו באופן שונה מכפי שהיה רגיל, שאם בכוונתו לגור שם תמיד, עליו לבטל את מנהגיו הקודמים ולנהוג כמנהג אנשי מקומו החדש (עפ\"י שו\"ע יו\"ד ריד, ב; או\"ח תסח, ד, מ\"ב יד). וכן אשה שנשאת לבעלה, הרי היא כמי שעברה לביתו לתמיד, ולכן עליה לנהוג כמנהגיו.

לפי זה, אשה מבנות יוצאי אשכנז שנישאה לבן יוצאי ספרד, יכולה לאכול קטניות בפסח, ואינה צריכה לעשות התרת נדרים.[1]

[1]. באג\"מ או\"ח א, קנח, מוכיח שדין זה מהתורה, שכן מצינו שהתורה פטרה אשה נשואה מלמלא חובת כיבוד הורים, מפני שמצוות כיבוד הורים דורשת שאם יהיה צורך לילך להלבישם ולהאכילם – תלך, וכיוון שחובת האשה לביתה קודמת, פטרה אותה התורה מחובה זו (שו\"ע יו\"ד רמ, יז. כמובן שכאשר אין התנגשות, מצווה גדולה עליה לכבד את הוריה). הרי שלפי זה מקומה של האשה מהתורה בבית בעלה.

עוד כתב שם שאינה צריכה התרה. וכן משמע ממ\"ב תסח, יד, שהעובר ממקום למקום חייב לנהוג כבני מקומו החדש, ומשמע שכיוון שזו ההלכה אינו צריך לעשות התרה. וכ\"כ בכה\"ח תסח, מג. ועוד, שבמקום דוחק לא קיבלו האשכנזים שלא לאכול קטניות, ולכן בשעת בצורת ולחולה מקילים (מ\"ב תנג, ז). וכן אם יהיו שני מנהגים שונים בבית אחד בוודאי שיש בזה צער. ואמנם בסדפ\"כ טז, יג, כתב שצריכה לעשות התרה, ובחזון עובדיה עמ\' נו והערה י\', כתב שטוב שתעשה התרה. אולם למעשה אינה צריכה התרה, וכן המנהג.

2.

הלכות תפילה פרק ו – נוסחי העדות

ג – דין מהגרים וקהילות שנדדו ממקומם

בעבר, כאשר המרחק בין הקהילות היה גדול, אשכנזים התגוררו באשכנז, ספרדים בספרד ותימנים בתימן, כל מי שעבר להתגורר במקום אחר, היה נגרר אחר מנהג מקומו החדש, והיה עליו לנהוג כמותם בענייני הלכה ותפילה. וכן מצינו משפחת \'אשכנזי\' שנוהגת במנהגי ספרדים, ונקרא שמה \'אשכנזי\' מפני שהיגרה מאשכנז לספרד. וכן משפחות שהיגרו מספרד לאשכנז, קיבלו עליהם מנהגי אשכנז. ואף אם במשך הזמן היגרו אנשים רבים מקהילה אחת לאחרת, עד שבמשך הזמן נהפכו לרוב, כל זמן שבאו כיחידים, הרי הם בטלים בקהילה שאליה באו, וכולם צריכים לנהוג כמנהג המקום (שו\"ע יו\"ד ריד, ב; או\"ח תסח, ד; מ\"ב יד).

וכן דין אשה שנישאה לבעל מעדה אחרת, שהיא נחשבת כמי שהיגרה לקהילתו, ועליה לנהוג כמותו, בין להקל בין להחמיר. ואינה צריכה לעשות התרת נדרים לשם כך (אג\"מ או\"ח א, קנח).[1]

[1]. אמנם אם אין הדבר מפריע לבעלה, יכולה להמשיך להתפלל כמנהגה הישן (הליכות שלמה א, הערה ז). אבל טוב שתעבור לנוסח בעלה עד שילדיה יגיעו לגיל חינוך, כדי שלא יתבלבלו בנוסחם מכך שהוריהם מתפללים בנוסחים שונים (תפילה כהלכתה ד, הערה ד).

3.

הלכות כשרות – המתנה בין בשר לחלב

פרק כו הערה 3 – כאשר יש שוני בין מנהגי משפחות האיש והאשה, נכון שהאשה תנהג כמנהג משפחת בעלה, וכפי שלמדנו בתורה לעניין אשת כהן שאוכלת בתרומה כמותו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

שאלות אחרונות

הלכות בישול

היי, למדתי עכשיו מהאתר בהלכות בישול (פרק כה, י"ד) שמותר להשתמש בתנור אחד ל2 המינים (בשרי וחלבי) , כל עוד משתמשים בתבניות שונות ועושים הפרדה של חימום על החום הכי גבוהה של חצי שעה וגם מנקים לפניי. השאלה הראשונה שלי היא: מה הניקוי כולל? האם הכוונה לניקוי יסודי עם אקונומיקה וכד' או שמספיק להסיר את הלכלוך שרואים? שאלה נוספת: בהמשך הלימוד מהאתר קראתי בהערות (בהערה 15), שמותר לאפות חלבי ובשרי ב*מקביל* ; "בבת אחת"- כי אין חשש שה"זיעה" תעביר את הטעם (חוץ ממקרים מיוחדים שבהם חוששים ואז יש לשאול רב) השאלה שלי היא: איך יכול להיות שמצד אחד כדי לאפות באותו התנור צריך תבנית שונה לכל מין וגם ליצור הפרדה של חצי שעה בחום הכי גבוהה וגם ניקיון, ומצד שני אפשר לאפות אותם ב*מקביל*? האם החום לא מטריף את התבניות/המאכלים? תודה רבה על האתר והאפשרות ללמוד ולשאול.

  1. מדובר על ניקוי כללי, רק כדי לוודא שאין ממשות של אוכל מהמין השני בתנור.
  2. אסור לאפות בבת אחת באותו תא חלבי ובשרי. הדבר נאמר בהערה כתחילת הסבר לסוגיה, לא כהוראה הלכה למעשה. אמנם בדיעבד שהדבר קרה, אכן אם לא היה מעבר אוכל ממשי בין המינים, כגון שנזל רוטב בשרי תחת הכלי של המאכל החלבי, המאכלים מותרים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-10-24 12:12:39

לימוד התורה

שלום אין לי הבנה כל כך טובה בלימוד התורה אני מרגיש רצון ללמוד אבל אני לא מצליח כל כך וזה מוריד לי את החשק מה הסוד בלימוד והבנת התורה

  1. תפילות לבורא עולם.
  2. מציאת רב, חברותא ומקום לימוד המתאים לך.
  3. למידת ספרים המתאימים לך. ספרים מובנים של דורנו בעדיפות ראשונה. כמו למשל סדרת פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-10-22 11:13:26

השתלת שיער ; החלמה

שלום. אשמח לדעת האם מותר לעשות השתלת שיער בשיטת DHI, ועוד, ע"פ המרפאה שביררתי בה, בעשרת ימי ההחלמה הראשונים ישנו איסור להניח דברים על הקרקפת, האם יהיה מותר באופן הנ"ל להיבטל ממצוות תפילין של ראש ? (אם תהיה אפשרות להניח בעדינות ודאי שאעשה, אבל אשמח לדעת מה ההלכה באופן שלא יהיה אפשר כלל).

איני מכיר את השיטות השונות, אך מלבד בעיית הנחת התפילין, ישנן שתי בעיות נוספות.

לא תקיף – אם צריך לגלח את מקום הפאות, כמובן שאסור לעשות זאת על ידי סכין גילוח, ולגבי מכונת תספורת – כאשר מדובר על צורך גדול, ניתן להקל כדעות שמסתפקות במעט מאוד שיער שנשאר במקום פאות הראש.

לא ילבש – למעשה כאשר הדבר מפריע מאוד לאדם, ניתן להקל, כיון שכיום אין זה מעשה מובהק של נשים בלבד.

תפילין – לא ניתן בשביל השתלת שיער לא להניח תפילין יום אחד.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-10-21 07:39:23

מעשרות

שלום. אני רוצה בלי נדר להתחיל להפריש לתרומות ומעשרות. הבנתי שניתן להשתמש בחלק מהכסף לחתונות של הילדים אך צריך שהכסף ישמש לגמ"ח. רציתי לשאול אם יש קרן כזו לציבור הציוני. תודה

אם קיבלת על עצמך דבר כזה חשוב, כדאי לך לדעת היטב איך מיישמים אותו. לשם כך אני מציע לך לקרוא את הפרק העוסק בכך מתוך ספרו של הרב מלמד פניני הלכה ליקוטים פרק ו. שם תראה בדיוק עבור מה כדאי ונכון לתת את כספי המעשר, ומתי ניתן ליתנו לילדים.

ניתן לקרוא מתוך כל ספרי פניני הלכה מתוך האתר של פניני הלכה

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-10-17 19:47:26

ברכה על טורטיה

שלום הרב, מה ברכת הטורטיה? (עשויה מעיסה עבה, אך מרודדת מאוד דק ומתקפלת). אם ברכתה מזונות, מה הדין בקביעת סעודה? תודה

כיון שהטורטיה עצמה העשויה מקמח חיטה אינה מתוקה ואינה נכססת ואינה ממולאת בשעת האפיה, ברכתה המוציא. אמנם  הקטנות שמוגשות תמיד עם מילוי ועל מנת כן אופים אותן, הוי כאילו אפו אותן עם המילוי, וכיון שנועדו לטעימה ולא לשביעה, ברכתן מזונות אלא אם כן קובע עליהן סעודה.

חילוק זה כתבו רבים – אול"צ יב, י, בנין שלום (שם (קב)), ילקו"י קעז, ג בסוף ההערה, ברכת ה' ג י, 202, וכך הובא בשעה"ב הערה צח בשם ברכה כהלכה שאם עשה העיסה בנפרד על דעת למלאותה, וכך היא דרך אכילתה ועיקר עשייתה לקינוח ותענוג, דינה כפהב"כ.

החילוק בין גודל המאפה הממולא בדברים שנועדו לשביעה כבשר גבינה וירקות, מובא בפניני הלכה ברכות ו, ח. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-10-11 20:16:06

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לרשימת התפוצה

דילוג לתוכן