חיפוש שאלה מתוך המאגר

חיפוש שאלות ותשובות במערכת

השתמש בטופס להלן לצורך חיפוש במערכת

לפי נושא

מזוזות

שאלה

אני גר בדירת שותפים וקבעתי שם מזוזה מהודרת מכספי על תנאי שאוכל לקחת אותה כשאעזוב שם, עכשיו אני עובר לגור לבד, ורציתי לדעת אם אני יכול להסיר את המזוזה ולקחת אותה לדירה החדשה, או שמא אף על פי שהתניתי אסור, כי יש חשש שהשותפים שנשארים לא יתקינו מזוזה אפילו שהם יהודים, כי לא חשוב להם כל כך? ואם תמצא לומר שאסור, האם אני יכול לשים להם מזוזה פחות מהודרת ולקחת את מה שקבעתי אני? תודה.

תשובה

אסור לך להוציא את המזוזה, אלא רק להחליפה כמה ימים לפני שאתה עוזב.

פניני הלכה ליקוטים א פרק יא סעיף יז (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה) –

יז – עקירת מזוזות בעת מעבר דירה

אדם שעובר דירה ולוקח עימו את כל חפציו, אסור לו להסיר את המזוזות ממקומן. אמרו חכמים, מעשה באחד שנטלה ויצא, וקבר את אשתו ושני בניו (ב\"מ קב, א; שו\"ע יו\"ד רצא, ב). משום שבנטילת המזוזה הוא מאפשר למזיקים להיכנס לבית, ואם אינו חס על הבאים לגור אחריו בבית, לא חסים עליו (תוס\' שם). ולא רק לבעל הבית עצמו שמתכונן לעבור דירה ולמוכרה או להשכירה למישהו אחר אסור לקחת את המזוזות, אלא גם לשוכר ששכר מיהודי דירה שלא היו בה מזוזות, והשוכר הוא זה שקנה את המזוזות וקבען, גם לו אסור לקחת את המזוזות בשעה שהוא מפסיק את שכירותו ויוצא מן הבית.

וכל זה דווקא כאשר הבית שייך ליהודי, אבל אם בעל הבית הוא גוי, אדרבה צריך לקחת את המזוזות בשעה שעוזבים את הבית. וכן כאשר עומדים להרוס את הבית, צריך לקחת לפני כן את המזוזות.

לפעמים יש לאדם מזוזות יקרות מאוד, שנכתבו על ידי סופר מומחה, ורצונו לקחת את המזוזות איתו. וההצעה לגביו היא, שכמה ימים לפני שיעבור דירה, יחליף את המזוזות המהודרות במזוזות כשרות רגילות, את המהודרות יקח איתו, ואת הכשרות ישאיר בבית הישן.

צריך להוסיף, שאף על פי שההלכה היא שאסור ליוצא מהבית לקחת את המזוזות, מכל מקום אפשר לבקש בעבורן תשלום מהדייר החדש שיבוא אחריו. אבל גם אם הדייר החדש אינו שומר תורה וטוען שאינו מעוניין במזוזות ולכן גם לא רוצה לשלם עבורן – אסור ליוצא לקחת את המזוזות.[1]

[1]. כתבתי למעלה, לפי הפירוש העיקרי, שהטעם שאסור ליטול את המזוזות שלא ליתן למזיקים מקום (תוס\'). ויש מבארים, שהואיל וכבר חלה בבית קדושה מהמזוזה – אין לבטלה. לפי\"ז גם כאשר אין לאדם מזוזות לביתו החדש, לא יטול את המזוזות מהבית שהוא עוזב. אולם לדעת רב אחאי גאון ורב האי גאון (הובאו בחידושי הריטב\"א ב\"מ קב, א), האיסור מפני ביזוי המזוזה, אבל אם יקחנה ויקבענה במקום אחר, אין לה ביזיון. ולמעשה אין סומכים על דעה זו, אבל בשעת הדחק כאשר אין לו מזוזה לביתו החדש, וקשה לו מאוד להשיגה, כתבו האחרונים שאפשר לסמוך על דעת הגאונים ליטול את המזוזות מהבית הישן ולהעבירן לחדש (ברכי יוסף רצא, ב, פת\"ש ז, פמ\"ג משב\"ז או\"ח טו, ב). עוד הוסיף בברכ\"י, והובא בפת\"ש רצא, ז, שגם אם היוצא והנכנס מוכנים, זה להוציא את מזוזותיו וזה לקבוע את שלו, אין לחלק ולהתיר זאת. אמנם לשוכר שנכנס, אחר שיכנס מותר להסיר את מזוזות חבירו ולקבוע את שלו. וכמובן יחזיר לחבירו את המזוזות שהוציא (שכל טוב רצא, כז, בשם מור ואהלות).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

שאלות אחרונות

הלכות בישול

היי, למדתי עכשיו מהאתר בהלכות בישול (פרק כה, י"ד) שמותר להשתמש בתנור אחד ל2 המינים (בשרי וחלבי) , כל עוד משתמשים בתבניות שונות ועושים הפרדה של חימום על החום הכי גבוהה של חצי שעה וגם מנקים לפניי. השאלה הראשונה שלי היא: מה הניקוי כולל? האם הכוונה לניקוי יסודי עם אקונומיקה וכד' או שמספיק להסיר את הלכלוך שרואים? שאלה נוספת: בהמשך הלימוד מהאתר קראתי בהערות (בהערה 15), שמותר לאפות חלבי ובשרי ב*מקביל* ; "בבת אחת"- כי אין חשש שה"זיעה" תעביר את הטעם (חוץ ממקרים מיוחדים שבהם חוששים ואז יש לשאול רב) השאלה שלי היא: איך יכול להיות שמצד אחד כדי לאפות באותו התנור צריך תבנית שונה לכל מין וגם ליצור הפרדה של חצי שעה בחום הכי גבוהה וגם ניקיון, ומצד שני אפשר לאפות אותם ב*מקביל*? האם החום לא מטריף את התבניות/המאכלים? תודה רבה על האתר והאפשרות ללמוד ולשאול.

  1. מדובר על ניקוי כללי, רק כדי לוודא שאין ממשות של אוכל מהמין השני בתנור.
  2. אסור לאפות בבת אחת באותו תא חלבי ובשרי. הדבר נאמר בהערה כתחילת הסבר לסוגיה, לא כהוראה הלכה למעשה. אמנם בדיעבד שהדבר קרה, אכן אם לא היה מעבר אוכל ממשי בין המינים, כגון שנזל רוטב בשרי תחת הכלי של המאכל החלבי, המאכלים מותרים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-10-24 12:12:39

לימוד התורה

שלום אין לי הבנה כל כך טובה בלימוד התורה אני מרגיש רצון ללמוד אבל אני לא מצליח כל כך וזה מוריד לי את החשק מה הסוד בלימוד והבנת התורה

  1. תפילות לבורא עולם.
  2. מציאת רב, חברותא ומקום לימוד המתאים לך.
  3. למידת ספרים המתאימים לך. ספרים מובנים של דורנו בעדיפות ראשונה. כמו למשל סדרת פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-10-22 11:13:26

השתלת שיער ; החלמה

שלום. אשמח לדעת האם מותר לעשות השתלת שיער בשיטת DHI, ועוד, ע"פ המרפאה שביררתי בה, בעשרת ימי ההחלמה הראשונים ישנו איסור להניח דברים על הקרקפת, האם יהיה מותר באופן הנ"ל להיבטל ממצוות תפילין של ראש ? (אם תהיה אפשרות להניח בעדינות ודאי שאעשה, אבל אשמח לדעת מה ההלכה באופן שלא יהיה אפשר כלל).

איני מכיר את השיטות השונות, אך מלבד בעיית הנחת התפילין, ישנן שתי בעיות נוספות.

לא תקיף – אם צריך לגלח את מקום הפאות, כמובן שאסור לעשות זאת על ידי סכין גילוח, ולגבי מכונת תספורת – כאשר מדובר על צורך גדול, ניתן להקל כדעות שמסתפקות במעט מאוד שיער שנשאר במקום פאות הראש.

לא ילבש – למעשה כאשר הדבר מפריע מאוד לאדם, ניתן להקל, כיון שכיום אין זה מעשה מובהק של נשים בלבד.

תפילין – לא ניתן בשביל השתלת שיער לא להניח תפילין יום אחד.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-10-21 07:39:23

מעשרות

שלום. אני רוצה בלי נדר להתחיל להפריש לתרומות ומעשרות. הבנתי שניתן להשתמש בחלק מהכסף לחתונות של הילדים אך צריך שהכסף ישמש לגמ"ח. רציתי לשאול אם יש קרן כזו לציבור הציוני. תודה

אם קיבלת על עצמך דבר כזה חשוב, כדאי לך לדעת היטב איך מיישמים אותו. לשם כך אני מציע לך לקרוא את הפרק העוסק בכך מתוך ספרו של הרב מלמד פניני הלכה ליקוטים פרק ו. שם תראה בדיוק עבור מה כדאי ונכון לתת את כספי המעשר, ומתי ניתן ליתנו לילדים.

ניתן לקרוא מתוך כל ספרי פניני הלכה מתוך האתר של פניני הלכה

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-10-17 19:47:26

ברכה על טורטיה

שלום הרב, מה ברכת הטורטיה? (עשויה מעיסה עבה, אך מרודדת מאוד דק ומתקפלת). אם ברכתה מזונות, מה הדין בקביעת סעודה? תודה

כיון שהטורטיה עצמה העשויה מקמח חיטה אינה מתוקה ואינה נכססת ואינה ממולאת בשעת האפיה, ברכתה המוציא. אמנם  הקטנות שמוגשות תמיד עם מילוי ועל מנת כן אופים אותן, הוי כאילו אפו אותן עם המילוי, וכיון שנועדו לטעימה ולא לשביעה, ברכתן מזונות אלא אם כן קובע עליהן סעודה.

חילוק זה כתבו רבים – אול"צ יב, י, בנין שלום (שם (קב)), ילקו"י קעז, ג בסוף ההערה, ברכת ה' ג י, 202, וכך הובא בשעה"ב הערה צח בשם ברכה כהלכה שאם עשה העיסה בנפרד על דעת למלאותה, וכך היא דרך אכילתה ועיקר עשייתה לקינוח ותענוג, דינה כפהב"כ.

החילוק בין גודל המאפה הממולא בדברים שנועדו לשביעה כבשר גבינה וירקות, מובא בפניני הלכה ברכות ו, ח. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2021-10-11 20:16:06

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לרשימת התפוצה

דילוג לתוכן