חיפוש

הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

הפלה

שאלה

אני בשבוע 17 להריון. עשיתי היום סקירת מערכות מוקדמת והרופא לא מצא דופק ותנועות. הוא מדד את העובר והעריך שהוא בגודל שבוע 15, משקל 100 גרם. להערכתו העובר הפסיק לחיות לפני שבוע-שבוע וחצי. שאלתי- האם לאחר גרידה יש להמשיך לספור חמישה ימים לפני שבעה נקיים? או שמספיק לנקות את המקום ולעשות הפסק? האם צריך לקבור את העובר? איך להתייחס אליו? יש עוד הלכות והדרכות תורניות שחשוב שאדע במצבי?

תשובה

דינך מובא בספרו של הרב מלמד פניני הלכה טהרת המשפחה פרק ט סעיף י (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

י – לאחר הפלה

אשה שהפילה עובר שאבריו עוד לא הספיקו להתרקם, היינו בתוך ארבעים יום מעת ההפריה, אינה נטמאת בטומאת לידה אלא רק בטומאת נידה. לפיכך, כשיפסיק הדימום תפסוק בטהרה, תספור שבעה נקיים ותטבול לטהרתה.

אם ההפלה התרחשה לאחר שכבר התרקמו איבריו של העובר, כלומר, לאחר שהעובר הגיע למצב התפתחות של ארבעים יום מעת ההפריה, ההפלה מטמאת בטומאת לידה. אם העובר היה זכר טומאתה שבוע, ואם נקבה – שבועיים. כשיש ספק אם העובר נקבה, כפי שקורה פעמים רבות, טומאתה נמשכת שבועיים. ואזי, לכל המוקדם תפסוק בטהרה לאחר שבעה ימים, כדי שבפועל הטבילה תהיה לאחר שבועיים (שו\"ע קצד, ג). אמנם בדרך כלל לאחר הפלה בשלב כזה, הדימום נמשך יותר משבוע, כך שממילא אין אפשרות להיטהר לפני שיעברו שבועיים.[1]

תינוק שנולד עם בעיות ונפטר בתוך שלושים יום מלידתו – יש אומרים שאין מצווה לקוברו, הואיל והוא נחשב נֵפֶל ואין מצווה לקבור נפלים (או\"ז, שו\"ע או\"ח תקכו, ט-י). ויש אומרים שמצווה לקבור נפלים, ואפילו אם העובר נולד כמה חודשים לפני זמנו, אם יש לו צורת אדם, מצווה לקוברו (מ\"א תקכו, כ; שואל ומשיב תליתאה א, טו). המנהג להחמיר ולקבור עובר שיש לו צורה על ידי ה\'חברה קדישא\' בלא שיתוף ההורים, כדי למנוע מהם צער מיותר.[2]

דיני אבלות לא חלים על מות עוּברים, אולם האובדן עשוי להיות מלוּוה בצער גדול, ואזי על בני הזוג לברך: \"ברוך אתה ה\' אלוהינו מלך העולם דיין האמת\". ואפשר שאחד יברך והשני יענה אמן (עי\' פנה\"ל ברכות יז, ח).

[1]. דין זה של ארבעים יום משמעותי לפדיון בכורות, כמבואר בפנה\"ל ליקוטים בענייני משפחה ט, ה. אם היולדת הפילה נפל שעוד לא הגיע לשלב של \'ריקום איברים\', ואחריו ילדה בן, הוא נחשב \'פֶּטֶר רחם\', וחייב בפדיון בכורות. ריקום איברים מתחיל לאחר ארבעים יום לעיבור (שו\"ע יו\"ד שה, כג). אמנם גם אם ההפלה ארעה לאחר ארבעים יום, לא ברור שהגיע לריקום איברים, מפני שפעמים רבות העובר מפסיק להתפתח לפני יום הארבעים וההפלה מתרחשת לאחר יום הארבעים. לפיכך, אשה שהפילה את עוברה הראשון לאחר יום הארבעים, תברר אצל הרופא מה היה מצב העובר, האם הגיע לשלב ההתפתחות של ארבעים ואחד יום. יש לשים לב, שחישוב גיל ההיריון המקובל כיום במרפאות כולל גם כשבועיים לפני תחילת ההיריון, ואילו החישוב הקובע להלכה מתחיל מהחיבור שבו התרחשה ההפריה, היינו החיבור שבין הזרע לביצית. כיוון שלא תמיד יודעים מתי היתה ההפריה, יש אומרים שמחשבים לפי יום הטבילה, שכן פעמים רבות ההפריה סמוכה לליל הטבילה (דרכי טהרה יא, יז). אמנם כאשר ניתן לדעת מתי היתה ההפריה, יש ללכת על פיה.

[2]. נוהגים שאנשי ה\'חברה קדישא\' קוראים לנפל שם לפני הקבורה, כדי שירחמו עליו מן השמים ויקום בתחיית המתים. ואם ההורים רוצים, יקראו לעובר שם בעצמם. אם הנפל זכר – מלים אותו בלי ברכה (שו\"ע יו\"ד רסג, ה; שנג, ו; גשר החיים ח\"א טז, ג). כאשר ההורים מבקשים להשתתף בקבורה, יש רבנים שמורים ל\'חברה קדישא\' שלא לשתפם וכפי המנהג בעבר, וזאת על פי ניסיון של דורות, שמוטב להורים שלא לעסוק בקבורת העובר כדי שיוכלו להמשיך הלאה בחייהם בלא להתבוסס במחשבות של כאב ואובדן. מנגד, יש אומרים שנכון לאפשר להורים להשתתף בהלוויית עוברם כפי רצונם, כדי שיוכלו לעכל את הצער ולהתאבל, ומתוך כך לחזור לחיים (כפי שביאר הרב אברהם סתיו בספרו \'כחלום יעוף\' עמ\' 39-45, ובכל ספרו נטה להרחיב בביטויי צער ואבלות על עובר).

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?
דילוג לתוכן