ח – מַכְאוֹבֵי הַחֵטְא וְיִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה וּמַרְפֵּא הֶאָרָתָהּ. פסקה ז
בהוויה כולה יש התאמה, שילוב ואיזון בין הכוחות והחלקים השונים,
פרשת פנחס – עזות דקדושה
בפרשת השבוע אנו קוראים על בנות צלפחד, אחרי שמשה רבנו
כיצד הציבור קובע מנהגים?
חכמים קובעים את התקנות והסייגים למען עם ישראל, וכל תקנה תלויה בקבלת העם • עם זאת, אין לחשוש שמא העם יחפש רק הקלות; עובדה שמנהגים רבים התקבלו בישראל לאורך הדורות, למרות הקושי שבהם • חבישת כיפה על הראש, פסוקי דזמרה וצום מלא בתעניות החורבן – אלו רק חלק מהמנהגים שעם ישראל קיבל על עצמו, עד שהפכו לחובה • קבלה של מנהג, לקולא או לחומרא, נחשבת רק אם יש לה בסיס הלכתי • מנהגם של שומרי התורה והמצוות הוא הקובע מה יתקבל "מנהגם של אנשים שמנוכרים לתורה ומצוות ואינם שומרים מצוות – אינו בעל תוקף של מנהג. רק מנהג של דתיים שרואים עצמם מחויבים לתורה ולמצוות – נחשב כמנהג שיש להתחשב בו לקולא או לחומרא. נראה שגם למנהג של מסורתיים יש משקל מסוים"
על אמונה, חינוך וכלכלה
האם מובטח לנו שהקב"ה יחזיר את כל הוצאותינו על חינוך הילדים? ● אין ללוות אפילו לצורך מצווה כשבדרך הטבע לא ניתן יהיה להחזיר ● ביאור דברי חז"ל שהוצאות בניו לתלמוד תורה אם הוסיף מוסיפים לו ● הדרך הראויה: לחסוך בהוצאות לצרכי רשות, ולהוציא בהתאם ליכולת לצרכי מצווה
ו – מְצִיאוּתָהּ וּפְעֻלָּתָהּ הַפְּנִימִית שֶׁל הַתְּשׁוּבָה בְּעִמְקֵי גִּנְזֵי הָאָדָם וְהָעוֹלָם וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל., פסקה א
התשובה קיימת ופועלת בהוויה תמיד, גם אם לא רואים לכך
ה – יִשְׂרָאֵל – וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, פסקה ד
העיקרון בדברים הללו הוא אחד: הכרזה מחדש של מושג הא-ל
שילוב תורה ומדע במוסדות החינוך
⬅️ האם לימוד מקצועות החול הוא הכרח או לכתחילה?
⬅️ מה הייתה גישתם של הגר"א וגדולי ישראל ללימודי החול?
⬅️ האם אדם חייב ללמד את ילדיו לימודי חול?
⬅️ האם התוצאות של החינוך הממלכתי דתי מוצלחות?
פולמוס מילת בני הנוכריות בכתב העת 'וילקט יוסף'
רקע וילקט יוסף הוא כתב עת שיצא לאור בין השנים