ראש השנה – להברא מחדש!

אנו עומדים בימים מיוחדים, הימים האחרונים של השנה, וכולנו מתכוננים לקראת יום האורה הגדול, יום ראש השנה, וכותב הרב חרל"פ בדברים נפלאים שעסקנו בהם לפני כמה שנים (ראש השנה – יום האור):
"הוא היום שבו מאיר ה' פניו לכל אחד מישראל, והוא היום שאין בו שום הסתר פנים ואין בו שום חשכות…וכל מי אשר פותח חלונותיו האורה נחדרת בקרבו, וכפי ערך חדירתה ביום ראש השנה כן מאירה בכל השנה כולה".
ואני רוצה בדברים הקצרים שנכתוב כאן לנסות לפתוח פתח לאחת ההבנות היסודיות ביותר בחיים בכלל, ובראש השנה בפרט, הבנה שבזכותה החיים שלי עלו כמה מדרגות.
עבודת חודש אלול ועשרת ימי תשובה שכוללים את ראש השנה ויום הכיפורים, היא כשמם: עבודת התשובה, אבל יש הבנה אחת יסודית, שבלעדיה אי אפשר באמת לעשות תשובה, והיא ההבנה והאמונה שאדם יכול להיות אדם חדש, שאדם שעושה תשובה, משתנה והופך להיות איש אחר, איש חדש. אדם שעשה תשובה איננו אותו אדם שהיה לפני התשובה. זה נכון בכל פעם שאדם עושה תשובה, אבל זה נכון שבעתיים כשאדם עושה תשובה בראש השנה אז העולם כולו נברא מחדש. ושאדם עושה תשובה בראש השנה, הקב"ה בורא אותו מחדש, במדרגה אחרת.
אנו קוראים בפרשת השבוע על מצוות התשובה, ומצווים: "ושבת עד ה' אלוקיך", ועל כך יש לשאול מה הכוונה 'עד ה' אלוקיך' – האם יש איזה מקום אליו צריך להגיע?
עונה הרב נריה זצ"ל:
"התשובה האמיתית היא, שעל ידי התשובה הקב"ה בורא ויוצר את האדם מחדש. הקב"ה, שהוא 'יוצר אור ובורא חושך', וגם 'היוצר יחד ליבם' – יש ביכולתו ליצור את האדם מחדש – 'ורוח נכון חדש בקרבי'…רק הקב"ה, שהוא יוצר האדם והעולם, יכול לחדש לנו דבר זה שאנו יכולים להיווצר מחדש…ועל פי זה מתבהרת התמיהה שהצבנו, כשאנו שבים עד ה' מזה משמע שאנו נוצרים מחדש, כי אנו שבים למקום שבו נוצרנו, עד למקום שבו יצרנו ה'"
זה יסוד היסודות לתשובה בכלל, ובראש השנה בפרט, האמונה הזאת שיש בכוחי על ידי התשובה להיות אדם אחר, היא הנותנת את הכוח האמיתי לתשובה שלימה.
ככל שאדם יאמין ויידע שהוא יכול להתהפך לאדם חדש, כך זה אכן יקרה! הדבר היחיד שמונע את העניין הוא שהאדם לא מאמין שהוא יכול להיות אחר, הוא לא מאמין שאפשר להשתנות באמת, לכן הוא ממשיך להיות אותו הדבר.
הרמב"ם מקדיש בהלכות תשובה הלכות רבות לחזק את אמונת ובטחון התשובה:
"אל ידמה אדם בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העונות והחטאות שעשה אין הדבר כן אלא אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם…גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה שנאמר: 'שובה ישראל עד ה' אלוקיך'…התשובה מקרבת את הרחוקים אמש היה זה שנאוי לפני המקום משוקץ ומרוחק ותועבה והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד…כמה מעולה מעלת התשובה אמש היה זה מובדל מה' אלוקיי ישראל שנאמר: 'עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלוקיכם', צועק ואינו נענה…ועושה מצות וטורפין אותן בפניו…והיום הוא מודבק בשכינה…צועק ונענה מיד…עושה מצות ומקבלין אותן בנחת ושמחה…ולא עוד אלא שמתאוים להם…".
גם הרב קוק זצ"ל באיגרת התשובה שלו מדגיש שזהו היסוד החשוב ביותר:
"ביסוד הכול צריכה לבוא ההסברה הכללית של בטחון התשובה".
יהי רצון שנזכה להגיע לביטחון גמור בתשובה, לידיעה מוחלטת שאנו אחרי ר"ה, אנשים אחרים מלפני ר"ה, שנברא מחדש ומתוך כך תהיה לנו שנה טובה ומתוקה!

בשולי הדברים אני רוצה להביא דברים מתוקים מדבש של הרב איציק אמתי שמתחברים באופן ישיר לדברינו:
ראש השנה – לא מתייאשים!
ראש השנה מלמדנו שלא להתייאש!
אדם הראשון נברא בר"ה ובאותו יום חטא, אף שמצד הדין הכול אבוד כי 'הנפש החוטאת היא תמות' – בכל זאת לא הומת.
העקרות שרה, רחל וחנה, שבמשך שנים לא זכו לפרי בטן, נפקדו בראש השנה. ורבי צדוק הכהן מלובלין מלמדנו (דברי סופרים טז) שכל עיכוב הריונה של שרה היה ללמדנו שאין להתייאש כלל: "מאת ה' הייתה זאת שיהיה בניין האומה דווקא אחר הייאוש הגמור שלא האמין שום אדם ואפילו שרה שתיפקד עוד, כי זה כל האדם הישראלי להאמין שאין להתייאש כלל".
ביום ראשון של ר"ה קוראים על ישמעאל המצחק ומגורש ומסולק מבית אברהם אבינו, ובכל זאת יאמר עליו "וירא אלוקים את הנער ויגדל" ובסוף אף שב בתשובה.
יצחק אבינו נעקד בראש השנה, ואף שכבר היה עקוד על גבי המזבח – ניצל.
יוסף השרוי בבית האסורים, ואף שר המשקים שכחו – יוצא לחופשי ועומד לפני פרעה בר"ה.
עם ישראל משועבדים למצרים מעל מאתיים שנה, בארץ שלא ניתן לברוח ממנה, והנה העבודה במצרים מתבטלת בראש השנה.
וממשיך שם בדברים נפלאים.

אודות משרד הישיבה