דבר תורה לפרשת במדבר ושבועות – שני תנאים לקבלת התורה

השבוע אנו מתחילים חומש חדש, חומש במדבר, רבות נכתב בחז"ל על אודות המדבר ומשמעותו, ברצוני להאיר בדברי אלה רעיון אחד שכתבו חז"ל רעיון שהוא להבנתי יסודי מאד ורלוונטי מאד לכל הבא להתבשם מיינה של תורה, רעיון שמחבר אותנו גם לזמן מתן תורתינו, שנזכה להפגש איתו בשבוע הבעל"ט, וממילא כפי שמסרו לנו חז"ל אנו נפגשים בתמציתו ויסודו כבר בשבת, שהרי כל שבת כבר מכילה בתוכה את כל יסודות השבוע הבא.

כותב המדרש (במדב"ר א,א):

'מי יתנני במדבר מלון אורחים ואעזבה את עמי וגו', היכן שהייתי מתקלס…משל למה הדבר דומה, לנשיא שנכנס למדינה וראו אותו בני מדינה וברחו, נכנס לשניה וברחו מלפניו, נכנס לעיר חריבה וקידמו אותו והיו מקלסין אותו. אמר הנשיא זו העיר טובה היא מכל המדינות, כאן אני בונה כס נאה, כאן אני דר. כך שבא הקב"ה לים ברח מלפניו…וכן ההרים…בא במדבר חריבה וקילסה אותו…התחילו שמחים שהקב"ה דר בתוכו, שנאמר:' יששום מדבר וציה', עד כאן לשונו של המדרש, ויש לשאול:

  • במה דומה המדבר לעיר חריבה?
  • במה דומה נתינת התורה לביקורו של הנשיא?
  • מדוע בעצם בורחים תושבי הערים המפתחות מהנשיא?
  • מדוע אין בורחים מפניו אנשי העיר החריבה?
  • ושאלת השאלות מה בא המשל ללמדנו?

ונראה להסביר שתושבי הערים הבנויות חשים שיש להם ברוך ה' הצלחה ושיגשוג, הם פורחים, אינם מרגישים שחסר להם משהו, אינם רוצים שישנו את הרגליהם וסדריהם הישנים, המוכרים, הטובים והמצליחים, הם חוששים שיבוא נשיא עם רעיונות חדשים, סדרים חדשים (אולי כפי שנהוג במקומותינו גזירות חדשות ומיסים חדשים), מה לנו ולצרה זו? – עדיף לברוח.

מאידך תושבי העיר החריבה, מרגישים צורך ליד מכוונת ומדריכה, את ה'אין' אי אפשר לקלקל רק לתקן, הם משוועים לסדרים חדשים, הם כמהים לחשיבה מרעננת ומקדמת – לכן מקבלים את הנשיא בשמחה וצהלה.

והנמשל ברור, ללימוד התורה  צריך להגיע עם ההבנה והתחושה העמוקה, שאני צריך את הדרכתה, רק ההרגשה האמיתית של ריקנות ללא התורה, תפנה מקום להקשיב באמת לקול ה', לקול ה' המתגלה לנו בתורה, בהסטוריה, בטבע  בכל הבריאה וההוויה העוטפת אותנו, כך מקבלים תורה, כך מגיעים לזמן מתן תורתינו.

וכפי שכותב את הדברים הרב חרל"פ בהקדמתו למי מרום (ח"א):

"יראת ה' הטהורה…באה מתוך היישרות כל המידות והיזדככותם… וביחוד ע"י קנית מידת הענווה הגדולה מכולם, שיסוד יסודה הוא לינק מן התורה ולקבל ממנה את כל מה שהיא מחנכת אותו, ולא ללכת אחרי הנחות קדומות ולהשתמש בלימודם למצוא סימוכין לרצונם ולמאוייהם, שבאופן זה אין לך הליכה אחרי שרירות הלב גדולה מזו, ותורה כשמה כן היא: מורה ומלמדת, וזהו יסוד לימוד תורה לשמה, להתפנות מכל רגשי האדם, אף היותר זכים, ולהרכין הראש כולו כלפי התורה ולהיות עומדים ומצפים להנות מאור קודשה באמת…",

כלומר אדם לא צריך לבוא עם השקפת עולם מובנית ולמצוא מקורות שצודק, אלא בענווה להקשיב, בעדינות לשמוע לדברי התורה שמגלה וחושפת את רצון ה', ככל שנקשיב לתורה נשמע יותר.

אל לימוד התורה צריכים להגיע מתוך תחושה עמוקה של חוסר, של צימאון – 'מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה, אלוקים א-לי אתה א‍שחרך, צמאה לך נפשי כמה לך בשרי, בארץ ציה ועייף בלי מים' – דוד המלך בהיותו במדבר יהודה צמא וכמה לתורה, לדבר ה'.

מי שחש את הצימאון הקב"ה משקה אותו ומרווה צמאונו.

כלומר, שני עניינים צריכים להיות כהקדמה ללימוד התורה:

  • התנקות מכל דעות קדומות, הבנות וקיבעונות.
  • תשוקה עצומה לדבר ה'.

אולי זוהי הסיבה שאנו לומדים תורה בלילה של חג השבועות, חז"ל הדגישו מאד את לימוד התורה בלילה – "תנא רבי חייא כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו שנאמר:'קומי רוני בלילה לראש אשמורות שפכי כמים לבך נכח פני ה". (תמיד לב.)

וכדברי הרמב"ם (ת"ת פ"ג): "אף על פי שמצווה ללמוד ביום ובלילה אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה. לפיכך מי שרצה לזכות בכתר התורה יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחד מהן בשינה ואכילה ושתיה ושיחה וכיוצא בהן אלא בתלמוד תורה ודברי חכמה. אמרו חכמים אין רנה של תורה אלא בלילה שנאמר קומי רוני בלילה. וכל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד נמשך עליו ביום שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי תפלה לאל חיי".

ומה הסיבה לכך? – מבאר המהר"ל:

"כי הלילה הוא הסתלקות העולם הזה הגשמי ועיקר העולם הזה הוא ביום, אבל בלילה נחשב כאלו העולם הזה בטל ולכך מיוחד הלילה אל התורה".

כלומר, בלילה העולם הזה שוקט ואז האדם פתוח באופן נקי לקבל את התורה באמת, תורה של מדבר.

אבל יש כאן עוד עניין, הלילה נועד לשינה ואנו רגילים לישון בלילה, אדם שלא נותן תנומה לעיניו, ועמל בתורה כל הלילה מראה את עוצמת אהבתו לתורה, את הצימאון והתשוקה האדירה לתורה.

לכן שני העניינים: לימוד תורה מתוך פתיחות ונקיות ולימוד תורה מתוך תשוקה וצימאון מופיעים בלילה.

מי ייתן ונבוא לחג מתן התורה, ככלי ריק המצפה לקבל את מילואו, בצימאון ובתשוקה אדירה לתורה.

הקב"ה נותן תורה והשאלה שצריך לשאול האם יש לנו מקום ופניות לקלוט?

אודות הרב גור גלון

הרב גור גלון, ראש ישיבת ההסדר הר ברכה. למד שנתיים בישיבת בית אל ולאחר מכן עבר לישיבת הר ברכה. את שירותו הסדיר עשה במסגרת ההסדר כלוחם בחטיבת הנח"ל. הרב גור מוסר בישיבה שיעורי אמונה מכתבי הרב קוק, כתבי מהר"ל, רמח"ל, חסידות ופרשת שבוע. הרב גור מלמד גם בכולל של התושבים בהר ברכה, דף יומי, הלכה ופרשת שבוע.