דבר תורה לפרשת יתרו – תורה מתוך עוצמה!

לקראת מתן תורה מגיעים בני ישראל למדבר סיני: "בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני…". והגמרא (שבת פו, ע"ב) מתארת מה קרה מאז ועד מתן תורה: "ת"ר בששי בחודש ניתנו עשרת הדיברות לישראל… בראש חודש אתו (באו) למדבר סיני…בשבת ניתנה תורה לישראל… בתרי בשבא איקבע ירחא, בתרי בשבא לא אמר להו ולא מידי משום חולשא דאורחא (ביום שני נקבע ראש חודש, ואז הגיעו למדבר סיני, ולא נאמר להם דבר בגלל החולשה מהדרך), בתלתא אמר להו (ביום שלישי אמר להם): 'ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש', בארבעה אמר להו (ביום רביעי אמר להם): מצות הגבלה,  בה' עבוד פרישה…".

כמדומה שהשלב התמוהה מבין השלבים הנ"ל הוא יום ההגעה להר סיני, המתואר בפרשתנו. לכאורה לא קרה שום דבר משמעותי ביום הזה, רק שנחו בו מפני חולשת הדרך. ויש לשאול מדוע חשוב היה לתורה לציין יום זה? מדוע חשוב לגמרא להדגיש שיש יום אחד למנוחה? מה עניינה של המנוחה הזאת? האין כאן כניעה לחולשת הגוף?

הרב קוק (עין אי"ה) מבאר את הדברים ואומר: "הקדושה העליונה היא הבעת החיים השלמים, בכל מילואם". יש תפיסה שקדושה היא צמצום וחולשת החיים, אך האמת היא שקדושה זו עוצמה, שמחה וגדולת החיים. הקדושה היא החיים השלמים. ככל שאדם מחובר יותר למקור החיים, לאור החיים, הוא מגלה וחושף יותר חיים –"אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה"; "כי עמך מקור חיים באורך נראה אור", "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום".

ממשיך הרב קוק זצ"ל ומסביר: "העייפות כמו העצבות, היא מפריעה את ההתפשטות האצילית הרחבה והטהורה, שהמחשבות הרמות בקדושתן, וההרגשות העמוקות, בטהרת היושר והטוב הבלתי גבולי שבהן, אינן יכולות להתרחב בשלטונן המלא, על הנפש העיפה".

כדי שמחשבות גדולות וערכיות ישפיעו את ההשפעה הטובה על החיים, האדם צריך להיות פתוח, עם לב רחב, מבט בהיר וחיוניות. אצל אדם מכווץ, עצוב ועייף, הרעיונות לא נקלטים באמת, וההשפעה של האידאלים על החיים קטנה ומצומקת. וכפי שמזהיר מרן הרב: "העייף והיגע יוכל תמיד להיות לברות למתלעותיו של העמלק הרוחני, אשר לא ירא אלוקים" – שהאדם עייף, קל לי ליפול לחטא, הוא מאבד את בהירות הדעת והשליטה העצמית.

אחת המחלות של הדור היא מיעוט שעות השינה, והתאחרות שעת השינה. הרבה מחלות רוחניות וגשמיות נגרמות בשל העובדה, שהאדם לא שומר על אנרגיות גבוהות. לכן מסביר הרב: "ויותר טוב שהרשמים, הקדושים בקדושה עליונה יתאחרו מעט עד אשר ישוב הכוח לעייף והחלש יוכל לומר גיבור אני, ויחוש את גבורתו, גבורת הגויה והבשר אשר עליהם תכונן גבורת הרוח והנשמה העליונה, את כסא כבודה. ובעת החולשה, שתוכל הרשימה להיות מזדייפת, לצייר שהמבוקש האלוקי האידיאלי היא אותה החולשה, רשלנות החיים ומיעוט צביונם. צריכים להניח לעייף, זאת המנוחה הניחו לעייף, עד שיקבץ החיל, והכוחות הגופניים והנפשיים יחלו ללכת במסלולם האיתן והבטוח, ואז ייפול עליהם אור החיים האלוהיים כרביבים עלי עשב, כטל מאת ד' על ניצנים ברוכי אל".

יש כאן קריאה של חיים, קריאה לחיים. יש חשיבות עליונה לשמור על אנרגיה גבוהה, שכן רמת האנרגיה משפיעה באופן ישיר על בהירות המחשבה, על השליטה העצמית, על העדינות והאכפתיות, ועל יכולת הקליטה וההבנה.

אחד הדברים הראשונים שחייב כל אדם לשים לב אליהם בחייו הוא השמירה על רמה אנרגטית גבוהה, בלימוד התורה ובחיי התורה.

יהי רצון שנזכה לרעננות וחיוניות, לאנרגיה ושמחה, ומתוך כך נלמד ונחייה את חיי התורה השלימה ויתקיים בנו מה שנאמר: "וקווי יהוה יחליפו כוח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו".

אודות הרב גור גלון

הרב גור גלון, ראש ישיבת ההסדר הר ברכה.
למד שנתיים בישיבת בית אל ולאחר מכן עבר לישיבת הר ברכה. את שירותו הסדיר עשה במסגרת ההסדר כלוחם בחטיבת הנח"ל. הרב גור מוסר בישיבה שיעורי אמונה מכתבי הרב קוק, כתבי מהר"ל, רמח"ל, חסידות ופרשת שבוע.

הרב גור מלמד גם בכולל של התושבים בהר ברכה, דף יומי, הלכה ופרשת שבוע.