דבר תורה לפרשת וישלח – יעקב עולה לישראל

חשיבות השם

בתקופת המקרא בחירת שם לילד הושפעה מאירועים שהתרחשו להורים לפני הלידה ובמהלכה ומשאיפותיהם לעתיד, כדוגמת קריאת שמות בני לאה שביטאו את שאיפתה לקרבת יעקב, וקריאת שמות בני יוסף ומשה המבטאים את מצבם הנפשי של הוריהם.[1]

בנוסף, חז"ל קבעו כי השם גורם ומשפיע על מזל האדם:  "מנא לן דשמא גרים? אמר רבי אליעזר דאמר קרא (תהלים מו, ט) 'לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה' אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ' אל תקרי שמות אלא שמות. (במסכת ברכות ז,ב ).

אצל יעקב בחיר האבות אנו מוצאים שני שמות: יעקב וישראל, וננסה לעמוד על ההבדלים בינהם.

יעקב- עקב

באופן עמוק, השם יעקב מבטא טפלות לעיקר, ואת הפאסיביות אל מול האקטיביות . בכל המשמעויות הנגזרות מהשורש עקב עולה משמעותה אחת – היגררות וטפלות. 'עקב' זוהי מילת סיבה כדוגמת: 'כמו' 'בגלל', ישנה כאן היגררות לדברים ולא הובלה. 'יעקב' משמש תיאור פועל עתידי שאדם יעקוב אחר מישהו אחר. גם כאן מי שמוביל את העניינים הוא האחר ואילו העוקב נגרר בעקבותיו. וגם המילה 'עקב' זהו החלק האחורי של כף הרגל שגם הוא נגרר..

מכאן מתברר כי לא בכדי בחר יצחק לתת את ברכתו לעשו. בעשו הוא ראה את כוחות העשייה של העולם, והאמין כי בו טמונה המנהיגות שתוביל את האנושות אל עבר חזונה. דיוק בפסוקים יגלה כי המחלוקת על עניין הברכה החל בלדת התאומים. בעוד שני ההורים קראו יחדיו את שם בנם הבכור – עשו ('וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ, עֵשָׂו'), אצל הבן השני יצחק קרא לבדו ('וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב'), ואילו דעת רבקה נעלמה. יצחק ראה ביעקב את תמימותו אך את חוסר יכולתו להנהיג את המציאות המורכבת, ולכן בחר בעשו. ואילו רבקה, זיהתה את העוצמה הפנימית של יעקב שיכולה להיטיב לעולם, אף אם כרגע חיצוניותו אינה משקפת זאת.

תיקון תפילת ערבית

הלילה משמש כפרק זמן חשוך של הסתגרות והתכנסות. בעוד 'היום' זהו הזמן שבו האנושות עובדת ומתקדמת, 'הלילה' משמש  בעיקר כהכנה אליו. הדבר היה ברור בתקופה שלפני המצאת החשמל, וגם בתקופה המודרנית שהלילה מואר ע"י החשמל, עדיין עיקר הפעילות האנושית היא ביום. טבע האדם הוא לעבוד ביום, ולנוח בלילה.

חז"ל למדו כי מבין האבות יעקב תיקן את תפילת ערבית. קיים חיבור עמוק בין זהותו האישית של יעקב המבטאת טפלות לבין משמעות הלילה המשמש כהכנה ליום. אם נשיב לב, נראה כי הלילה אכן היה זמן משמעותי אצל יעקב: בלילה הוא חולם את חלום הסולם, לאה מוחלפת ברחל בלילה, חולם את חלום עקודים ונקודים בלילה, ה' מתגלה אליו בלילה האומר לו לשוב אל ארצו, ובפרשתנו נאבק עמו המלאך בלילה.

אך, זהותו של יעקב תעבור מהפך(!) במאבק עם המלאך.

תתן אמת ליעקב

מבחינה אמונית, יעקב הוא בעל תפיסה אחדותית הדורשת שהצד החיצוני יבטא את הצד הפנימי בעולם ולא תהיה סתירה ביניהם. הנשמה של האדם ושל העולם צריכה לצאת אל הפועל באופן השלם. "תתן אמת ליעקב" – אמת זה המציאות כפי שהיא ללא מלבושים שונים. יעקב לא רצה ללבוש את בגדי עשיו ולבוא במרמה כי זה מנוגד לתפיסת עולמו. יעקב נמצא בקונפליקט תמידי כאשר אל מול עיניו מתגלה כל הזמן השקר והניגוד לאמת. עשו הרשע הוא הבן הבכור והחזק ואהוב ע"י אביו, והוא זה שנאלץ לברוח מביתו. גם לבן פועל במרמה ועושק אותו בהצלחה.

המפגש עם המציאות מאכזב מבחינתו, אין אפשרות לתיקון ולהובלת העולם כי זה לא כוחות! לכן, עדיף לשמור על הגחלת ולשרוד עד שהמציאות תשתנה..

ישראל – שררת ה'

המאבק של המלאך משנה את הכל! יעקב היה צריך את ההוראה החיצונית אליו: אתה יכול!! יש בך כשרון להוביל ולשנות את העולם  "כִּי-שָׂרִיתָ עִם אֱ-לֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל" – כך אומר לו המלאך.

מבאר התרגום דברים נפלאים: " ארי רברבת (נ"ארב את) קדם ה' ועם גובריא ויכלתא: כלומר, "כי אתה גדול לפני ה'! ועם האנשים".

אם אתה כה חשבת שאין לך יכולת לפרוץ קדימה… שים לב! השפעתך הגדולה היא בין הא-לוהים ובין האנשים. נועדת להוביל את העולם על שני רבדיו ולמצוא את החיבור ביניהם בין הצד הרוחני שמחיה את העולם ובין האנושות כולה!

הביטוי אלוקים ולא אדנות מסמל את מידת הדין שהיא מידת האמת מידתו של יעקב, שכ"כ חפץ שהאמת האלוקי תצא ותתבטא בעולם, אומר לו המלאך אתה יכול ליצור מציאות של חיבור שמים וארץ, מה שראית בחלומך בתחילת גלותך על סולם מוצב ארצה שמחבר בין השמיים לבין הקרקע, וראית מלאכים שעולים ויורדים – והחלום הזה הוא כ"כ היה רחוק מהמציאות העכשוויות, והנה אתה לא רק חולם על מלאכים, אתה כבר נפגשת עם מלאכים שבאו לקראתך וְיַעֲקֹב, הָלַךְ לְדַרְכּוֹ; וַיִּפְגְּעוּ-בוֹ, מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים  , ועכשיו כבר נאבקת בו והתגברת עליו!

על כך אומר יעקב- וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי- הנפש שלי שהיתה נמצאת עד כה במלכוד בו העולם אינו משקף את מה שאני רואה, את הפוטנציאל הגדול הטמון בו, את הנשמה האלוקית שצריכה להאיר – עכשיו אני מבין כי הדבר תלוי בי , וישנה אפשרות לחיבור בין שמיים וארץ.

מכאן מתברר, כי השם ישראל מבטא את השררה, את המלכות של ה' בארץ ע"י פעולתם של יעקב ובניו. יעקב כפרט הוא "יהודי" שמחכה לגאולה העתידית, אך הכלל הוא הופעת ישראל שהיא זו שחותרת אל עבר חזון העולם – חיבור שמים וארץ.

שבת שלום

 

[1] כדוגמת: בראשית (כט, לב): "וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן: כִּי אָמְרָה, כִּי-רָאָה ה' בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי. (לג) וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֹּאמֶר כִּי-שָׁמַע ה' כִּי-שְׂנוּאָה אָנֹכִי, וַיִּתֶּן-לִי גַּם-אֶת-זֶה; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, שִׁמְעוֹן. שם (מא, נא): "וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת שֵׁם הַבְּכוֹר מְנַשֶּׁה כִּי נַשַּׁנִי אֱלוֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי". שמות (יח, ג-ד): "שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה, וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי אֱלוֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה", ועוד.

אודות הרב יוגב כהן

הרב יוגב כהן, ר"מ בישיבה. בוגר הישיבה, ובעל הסמכה לרבנות אזורית. מלמד תוכנית מהר"ל בישיבה. הוציא במסגרת מכון הר ברכה את פרי בכוריו 'תחת כנפי השכינה' המבאר את המהלך האמוני של מגילת רות. לימד וניהל את תלמוד התורה בישוב, וריכז את הוצאת ספרי ההיסטוריה של המכון לחינוך הממלכתי- דתי.