פרשת האזינו- בין שירת השמחה לשירת המוסר

במבט כולל בתורה, נמצא שתי שירות המתייחדות בצורת הופעתן: שירת הים, ושירת האזינו. חז"ל  תיארו כי פרשת  האזינו כתובה 'כאריח על גבי אריח' (מילה מעל מילה ==), ובשונה משירת הים הכתובה 'אריח על גבי לבנה' (מילה מעל רווח שמתחתיה _-_-_-).

צריכים אנו להבין: מה בדיוק מבטא סגנון הכתיבה, ומדוע קיים שוני בין השירות?

שירת הים נבעה מההתרגשות הרבה שאחזה בבני ישראל שראו את הנס הגדול. לפני רגע, חשבו ישראל שהמצרים יתפסום ויחזירום לארץ מצרים בעבודה קשה יותר. וכעת, אויביהם טובעים בים לאחר נס קריעת הים בפניהם. מהבנה זו התפרצה השמחה בליבותיהם של ישראל, ושרו שירה המבטאת את הערצתם כלפי בוראם שהצילם.

מנגד, שירת האזינו היא שירת מוסר המבקשת להקנות יראה. רגע לפני שהמנהיג הגדול נפטר לבית עולמו, הוא מבקש להוכיחם בשנית למען ישמרו את דרך התורה, ולא יסטו ממנה. משה מעביר את מסרו באופן שאינו משתמע לשתי פנים: אי שמירת התורה והמצוות תמיט עליכם חורבן! לא בכדי, לפי סדר הקריאות, שירת האזינו נקראת בסמיכות ליוה"כ בכדי לעורר את לב האדם לשוב בתשובה.

אם כן מתברר, כי קיים הבדל מהותי בין השירות.  שירת הים מבטאת את תגובת האדם כלפי בוראו, ו'התנועה' היא מהארץ אל השמיים. ואילו שירת האזינו, נובעת מנביא ה' המבקש להוכיח לשמור את דרכי הא-ל, ו'התנועה' היא מהשמיים אל הארץ.

בין המהות להופעה

באופן עמוק, ניתן לומר כי קיים קשר רעיוני בין תוכן השירה לבין צורת כתיבתה על קלף התורה.

שירה הבנויה 'כאריח על גבי אריח' נראית כבניין ישר ומדויק, כנמשל לחכמה האלוקית המבקשת מהאדם לפעול בחייו על פי הספר ובצורה ישרה. שירת האזינו מכוונת את האדם ללבוש יראה בחייו ולהתנהל כמצופה ממנו, ולתכלית שלמה הוא נברא! זאת, באופן 'ישר' ע"פ הספר. התורה ברורה, ויש לפעול על פיה מבלי לסטות ימין ושמאל.

ואילו הרואה את שירת הים יראה שהכתב ממלא את כל רוחב יריעת הקלף, והשירה תופסת נופך משמעותי, 'אריח על גבי לבנה'. הדבר מלמד כי טבע האדם לא בהכרח לחיות באופן 'ישר וסימטרי', אלא להתרחב לצדדים. האדם אינו 'רובוט', אלא קולט את המציאות ופועל לאחר עיבוד המידע.  החללים שנוצרים בין המילים יכולים להימשל לנגיעות האישיות של האדם ביחס להבנתו את העולם. בין המילים הכתובים ישנן מקומות וחללים שהאדם יוכל למלא כפי רצונו. התורה אכן ישרה ויש לפעול על פיה, אולם מכח התורה האדם מצווה לפעול בשאר התחומים מתוך יראת השמיים שלו האישית, נשמתו הייחודית לו! שירת הים הייתה התפרצות של נשמת ישראל, הם אינם חוייבו לעשות כך ע"פ ספר כלשהו, אלא הם הרגישו כדבר מאד טבעי לומר שירה לבוראם.

שירה טבעית כהכוונה לחיים

נשאלת שאלה – איזו שירה יותר משמעותית? האזינו או הים? המוסר או השמחה?

כבר מגיל חינוך, כאשר מתפללים תפילת שחרית נפגשים בפסוקי דזמרה עם שירת הים בלבד. אמירת השירה יום ביומו אמורה להקנות לאדם את ההבנה כי יש לו לשאוף להגיע ליראת שמיים אישית וטבעית, יראה שאינה מחוייבת, אלא צומחת מרצון הטהור של האדם להודות לבוראו על שהחייה אותו בעולמו. ידוע הדבר כי שמחה טבעית המבטאת אהבת ה' במדרגה גבוהה יותר מיראה ומוסר.

יהי רצון שנזכה להגיע למדרגת שירת הים בחיינו

שבת שלום

אודות הרב יוגב כהן

הרב יוגב כהן, ר"מ בישיבה. בוגר הישיבה, ובעל הסמכה לרבנות אזורית. מלמד תוכנית מהר"ל בישיבה. הוציא במסגרת מכון הר ברכה את פרי בכוריו 'תחת כנפי השכינה' המבאר את המהלך האמוני של מגילת רות. לימד וניהל את תלמוד התורה בישוב, וריכז את הוצאת ספרי ההיסטוריה של המכון לחינוך הממלכתי- דתי.