דבר תורה לפרשת תצווה שבת זכור ופורים

לרוב אנו כותבים דבר תורה מסודר, עם התחלה, אמצע וסוף, אבל פורים הוא בהחלט הזדמנות שלא לעשות את אשר עושים בדרך כלל. על כן נכתוב נקודות נקודות מענייני הפורים, מתוך תקווה שכטוב לבכם ביין יתפתחו הנקודות לכדי רעיונות שלמים.

  • כל השנה אנחנו מתחפשים (ולא, עדיין לא שתיתי…). כל השנה אנחנו עסוקים יום ולילה בבניית התדמית שלנו, כדאמרי אינשי "LOOKING GOOD" (נראה טוב). הרבה ממחשבותינו נתונות למה יגידו, מה יאמרו, מה יחשבו, וסוף סוף בפורים אפשר להסיר את התחפושות ולגלות את הפנימיות, כי הכל בצחוק… ומכיוון שזה כל כך קשה צריך לשתות קודם כמה כוסות בכדי שהעניין יתגלה, ורק כשנכנס יין יוצא סוד.אז תרשו לעצמכם להשתחרר, לזרום ותנו למחשבות לרוץ, רק תיזהרו לא להתמכר לזה…
  • המהר"ל מדגיש שאין בפורים שום קדושה, וזוהי לשונו בספרו 'תפארת ישראל': "כי מעות של פורים אינם עומדים רק לריבוי אכילה ושתיה, ואילו היה היום הזה יום שיש בו קדושה, לא היה הסעודה עניין גשמי לגמרי, שהיה זה לכבוד היום ולמעלת קדושתו, אבל אין ביום הזה קדושה כלל, והאכילה והשתיה דבר גשמי מעניין העולם הזה שהוא כולו גשמי". מאידך, הרב קוק בעולת ראיה כותב כי: "ידענו מדברי חכמים אמיתיים (ואולי הרב רומז כאן שהמהר"ל איננו חכם אמיתי…?! ) שהארת פורים גדולה למאוד וקדושה גדולה מאירה בו בעולם". ולכאורה הדברים סותרים, אלא שבאמת אין מחלוקת כלל, רק שהמהר"ל דיבר על קדושת הרוח, קדושת השכל, שלא מופיעה בפורים כלל, ואילו הרב קוק דיבר, כפי שכותב שם בהמשך לשונו "והנה ההארה הנמשכת ביום הזה היא ממש מצד קדושת הגוף הישראלי". ומה שמתחדש בפורים הוא שיש קדושה בגוף, וזהו חידוש גדול ומשמח מאוד, שהרי השמחה הגדולה ביותר היא שאנו מצליחים לחוות היא השמחה הגופנית.היצרים כתאוות הכסף, הכבוד, והתענוגות מובילים את העולם, ואין ספק שאלו הם גם הכוחות החזקים בעולם (עיין בכתבי פרוייד), וההבנה שאנו לא צריכים לחיות במאבק מתמיד עם הכוחות הללו ושגם בהם יש קדושה, ברגע שהם מכוונים נכון, היא הבנה משמחת מאוד שיכולה להכניס חיים ותחיית המתים ממש בכל עבודת ה'.יהיו בימי הפורים האלה דברי הרב באורות התחיה ל"ג לנגד עיננו: "גדולה היא תביעתנו הגופנית. גוף בריא אנו צריכים. התעסקנו הרבה בנפשיות, שכחנו את קדושת הגוף, זנחנו את הבריאות והגבורה הגופנית, שכחנו שיש לנו בשר קודש לא פחות ממה שיש לנו רוח הקודש… כל תשובתנו תעלה בידנו רק אם תהיה עם כל הוד רוחניותה, גם תשובה גשמית יוצרת דם בריא, בשר בריא, גופים חטובים ואיתנים, רוח לוהט זורח על גבי שרירים חזקים, ובגבורת הבשר המקודש תאיר הנשמה שנתחלשה, זכר לתחיית המתים הגופנית".
  • אחד מיסודות הפורים הוא האחדות, אחדות כל הכוחות שבישראל, אחדות הגוף והנשמה, אחדות הרע והטוב, אחדות החול והקודש, אחדות המצווה והעבירה (גדולה עבירה לשמה…), ולכן יש שמחה גדולה בעולם, שאין שמחה אלא כאשר פוסקים המאבקים ומגלים שהכל הכל הולך לאותו המקום. 'כל שברא לכבודו ברא'. והדברים מגיעים עד אחדות ישראל, אורייתא וקודשא בריך הוא ('הדור קיבלוה בימי אחשוורוש').לכן הדגש בפורים הוא על האחדות, החל מקידוש החומר בחובת הסעודה, וממשיך בהתאחדות כל ישראל על ידי משלוחי המנות ומתנות האביונים. וכל מי שמשאיר בליבו מקום לפירוד, בין אדם לשכנו, בין איש לאחיו, בין כלה לחמותה, בין 'ממלכתי' לנורמלי (סתם… ), בין חרדי למזרוחניק, בין 'פיינשמקרים' ל'גבעונים'- עוד לא זכה לקיים את שמחת הפורים כראוי.ולכן, חוץ ממשלוחי המנות שאדם שולח לאוהביו, יחפש כל אחד מיהו האדם שאיתו אין לו חיבור, יקח משלוח מנות, ילך לביתו של אותו האיש ויעניק לו את משלוח המנות באהבה ובחיבוק (נשיקות אסורות על פי פורום 'תקנה'…).

יש כמובן עוד הרבה מה לומר על פורים, אבל מי שיקיים את שלושת היסודות שהעלנו כאן:
א. גילוי הפנימיות והלב האמיתי שלנו
ב. קדושת החומר והשמחה העצומה שבקדושתו
ג.  אחדות המציאות ועם ישראל
בלא ספק יזכה לקיים את מצוות שמחת פורים בהידור רב.
פורים שמח ☺.

אודות הרב גור גלון

הרב גור גלון, ראש ישיבת ההסדר הר ברכה. למד שנתיים בישיבת בית אל ולאחר מכן עבר לישיבת הר ברכה. את שירותו הסדיר עשה במסגרת ההסדר כלוחם בחטיבת הנח"ל. הרב גור מוסר בישיבה שיעורי אמונה מכתבי הרב קוק, כתבי מהר"ל, רמח"ל, חסידות ופרשת שבוע. הרב גור מלמד גם בכולל של התושבים בהר ברכה, דף יומי, הלכה ופרשת שבוע.